ערעור על ההחלטה להשאיר את צו עיכוב היציאה מן הארץ נגד המבקש

1. בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בירושלים )כב' השופט
מ' הכהן(, מיום 28.10.01, ב-תמ"ש 25372/00, שבו קיבל את ערעורה של המשיבה על החלטתו
של ראש ההוצאה לפועל בירושלים, מיום 25.10.01, בתיק הוצל"פ 4-01-03717-03, החלטה
שבה בוטל צו עיכוב יציאה מן הארץ שהוצא נגד המבקש ביום 16.9.01, לפי בקשתה של
המשיבה )נספח ב לבקשה(.

הרקע לבקשה ולצו העיכוב שעל ביטולו ערערה המשיבה הוא פסק מזונות חלוט, שהגיעו לסכום
של כ-50,000 ח"ש, לטובת ילדיהם של בעלי הדין, תאומים בני 14 חדשים כעת. במקביל, על
המבקש לשלם מזונות זמניים בסך 2,400 ח"ש לחודש, לכל אחד משני ילדיו הנ"ל. בפסק דינו
ציווה בית המשפט לענייני משפחה על עיכוב יציאתו מן הארץ של המבקש עד אשר ישלם את
חוב העבר ועד אשר ימציא ערבות או ערבים מתאימים כבטוחה לחיוב מזונות הקטינים בעתיד,
כפי שיקבע ראש ההוצאה לפועל. כך פסק לאחר שמצא, כי בנסיבות הנ"ל קיימות נסיבות
כבדות משקל השקולות נגד העובדה שמדובר בתושב חוץ, אשר בדרך כלל אין למנוע אותו
מלשוב למקומו )כלשון ע"א 535/75 שכטור נ' פרזינפור, פ"ד כט)835 )2(.

2. הבקשה אינה מצריכה תשובה.

אילו פסק אחרת, לא היה בית המשפט לענייני משפחה מקיים איזון בין זכותו של המבקש