ערעור על דיון בערעור המשיבה שנעשה במעמד צד אחד

החלטה

המשיבה הגישה לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו תביעה בסדר-דין-מקוצר כנגד המבקשת
לתשלום סכום של 25,262,016 ש"ח, שלטענת המשיבה המבקשת חבה לה בגין שירותים שסופקו
למבקשת של התקנת ציוד קצה לקליטת שידורי לווין. במקביל הגישה המשיבה בקשה להטלת
עיקול זמני במעמד צד אד על כספים של המבקשת שבידי אחרים, וזאת עד לגובה הסכום
הנתבע. רשמת בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו הורתה על מתן צו עיקול זמני עד לסך של
25,000,000 ש"ח, אך התנתה את מתן צו העיקול הזמני, בין היתר, בהמצאת ערבות בנקאית
על סך 10,000,000 ש"ח

המשיבה הגישה לבית-המשפט המחוזי ערעור על החלטת הרשמת. בערעורה טענה, כי התניית מתן
צו העיקול הזמני בהפקדת ערבות בנקאית בגובה של 10,000,000 ש"ח שוללת למעשה את מתן
הצו הזמני, וזאת מכיוון שלמשיבה אין אמצעים להעמיד ערובה בסדר גודל זה. לאחר שדן
בערעור במעמד צד חד, קיבל בית-המשפט המחוזי )השופטת הילה גרסטל( את הערעור והורה על
הפחתת סכום הערבות הבנקאית שנדרשה המשיבה להמציא לסך של 100,000 ש"ח.

מכאן הבקשה שבפניי למתן רשות ערעור, שבגידרה נטען, כי הדיון בערעורה של המשיבה
במעמד צד אחד נעשה שלא כדין, וזאת מן הטעם שתקנה 406א לתקנות סדר הדין האזרחי,