ערעור על דחית הבקשה לעיכוב העונש

החלטה

העורר הורשע בבית-משפט השלום ברחובות )השופטת א' גת( על פי הודאתו, בעבירות תקיפה
16.4.02 נגזר דינו לשמונה-עשרה ותקיפה חבלנית כלפי אחותו, בת זוגו ושכנתו, וביום
חודשי מאסר בפועל ושמונה-עשרה חודשי מאסר על-תנאי. בית-משפט השלום דחה את בקשתו
לעכב את ביצוע העונש.העורר הגיש ערעור על גזר-הדין לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב, וכן
2.7.02 דחה בית-המשפט המחוזי בתל-אביב )השופט ז' בקשה לעיכוב ביצוע גזר-הדין. ביום
כספי( את הבקשה. על החלטה זו הוגש הערר שבפניי.

בא-כוח העורר תמך יתדותיו על שורה של תסקירי שירות המבחן שהוגשו לבית-המשפט קמא,
אשר היה בהם משום המלצה לעיכוב ביצוע עונש המאסר. לטענתו, היה מקום לתת לתסקירים
אלו משקל רב בהחלטה על עיכוב הביצוע. בא-כוח העורר טען בפניי עוד כנגד ההליך
בבית-המשפט המחוזי, אשר החל בפני שופט אחד )השופט שוהם( ונסתיים אצל שופט אחר
)השופט כספי(, אשר לטענת בא-כוח העורר שמע את הטיעונים באופן חלקי, והחליט לדחות את
בקשת עיכוב הביצוע. אולם, ייאמר מיד כי בטענות אחרונות אלה לא מצאתי ממש.