ערעור על גזר דין של בית משפט קמא לפיו ירצה המערער עשר שנות מאסר שמחציתן לריצוי בפועל ומחציתן על תנאי, וכן לפסלו לקבלת רשיון נהיגה, את עונשי המאסר המותנים הפעיל כשהם חופפים בינהם אך מצטברים לעונש המוטל, כל זאת תוך התחשבות במחלת המערער - מחלת האיידס

השופט א' מצא:

בעקבות הסדר טיעון, שכלל מחיקת חלק מן האישומים ותיקון אישומים אחרים, הורשע המערער
- על יסוד הודייתו בעובדות - בחמישה מעשי שוד של בנקים, שבוצעו ב"שיטת הפתק",
בניסיון לבצע מעשה שוד נוסף מאותו הסוג, בשתי עבירות של שימוש ברכב מנועי ללא רשות
הבעלים ובשישה מקרים של נהיגת רכב מנועי ללא רשיון-נהיגה ובהיותו פסול לקבלת רשיון.
לבקשת המערער הרשיעו בית המשפט, על יסוד הודייתו, גם בניסיון להתפרצות ובהחזקת כלי
פריצה, על-מנת שגם עבירות אלו תובאנה בחשבון בקביעת עונשו. על-פי המוסכם בין הצדדים
בהסדר הטיעון עתרה התביעה להענשת המערער במאסר, שתשע שנים ממנו תהיינה לריצוי
בפועל, להפעלתם של עונשי מאסר על-תנאי שהיו תלויים כנגדו, וכן לפסילת המערער לקבלת
רשיון-נהיגה. הסניגור ביקש מבית המשפט להסתפק בהטלת מאסר ממשי לתקופה של חמש שנים,
וזאת בעיקר בשל חומרת מצב בריאותו של המערער, שאובחן כחולה איידס.

בית המשפט המחוזי עמד, בגזר-דינו, על חומרת עברו הפלילי של המערער, שאת העבירות