ערעור כנגד החלטת הועד על הרחת המערער מן הלשכה לתקופה של עשר שנים - התיישנות של עבירות משמעת

המשנה לנשיא ת' אור:

1. ערעור המערער הוא, על פסק דינו של בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין
בישראל )להלן: הלשכה(, אשר הרשיע את המערער בשורה של עבירות משמעתיות לפי חוק לשכת
עורכי הדין, תשכ"א-1961 )להלן: החוק( ולפי כללי לשכת עורכי הדין )אתיקה מקצועית(,
התשמ"ו-1986 )להלן: הכללים(, וגזר עליו הרחקה מן הלשכה לתקופה של עשר שנים.

2. במועד לא ידוע, החתים המערער את אמו על החלק. בשנת 1988, לאחר מותה, השתמש
המערער בניירות האמורים לצורך זיוף שורה של מסמכים, הכוללים את צוואת אמו, ואשר
מעניקים לו זכויות בנכסי אמו. בדיון שנערך בבית המשפט המחוזי בתל אביב בת"א 187/93
ובהמ' 12335/94 השתמש המערער במסמכים האמורים כדי להוכיח את הזכויות להן טען.
המערער הסתמך על מסמכים אלה, הן בתצהירים שהגיש לבית המשפט והן בחקירתו הנגדית בבית
המשפט ביום 22.4.96. רק בדיון שנערך בבית המשפט ביום 4.6.00 במסגרת ת"א 187/93,