ע"פ
בית המשפט העליון
|
6377-02
05/01/2004
|
בפני השופט:
1. א' מצא 2. י' טירקל 3. א' א' לוי
|
- נגד - |
התובע:
יאסין עבד אל חאק עו"ד י' ויסבוך
|
הנתבע:
מדינת ישראל עו"ד ד' זכריה
|
|
פסק דין
בהחלטתנו מיום 27.4.03 דחינו את רובן ככולן של השגות המערער על צדקת הרשעתו בעבירת
רצח בכוונה תחילה. עם זאת מצאנו טעם בהחזרת ההליך לבית-המשפט המחוזי להשלמה ביחס
לטענת המערער, כי לאחר שנוכח כי המנוחה מתה או קרובה למות, הנשים את המנוחה וניסה
להחיותה; דבר, שלטענת המערער, שולל את צדקת קביעתו של בית-המשפט המחוזי כי ביצע את
מעשה ההמתה לאחר שהחליט להמית את המנוחה. בהחלטתנו האמורה ביקשנו מבית-המשפט המחוזי
להשלים את פסק-דינו ביחס לשתי השאלות הבאות:
"כלום קיבל את גרסת המערער )או הניח לטובתו( כי ניסה להנשים את המנוחה? ואם התשובה
לשאלה הראשונה היא בחיוב, מה ההשלכה שיש לכך לעניין צדקת המסקנה שאליה הגיע
בהכרעת-דינו, כי בהטביעו את המנוחה החליט המערער להמיתה?"
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת