ערעור וערעור שכנגדבגין חומרת העונש בעבירות שוד בנסיבות מחמירות

השופט א' א' לוי:

           במהלך חודש יוני 2006 נכנס המערער לבית-בושת בתל אביב, כשהוא אוחז באלה, ואחר שהיה עמו אוחז בסכין. הם שדדו משתי נשים שהועסקו שם סכום של 200 ש"ח ונמלטו על נפשם.

           בתאריך 26.4.06 בשעת לילה מאוחרת, היה המערער מעורב במעשה נוסף מסוג זה. הפעם הוא נכנס לבית-בושת כשבידו סכין, ועם אחר הם איימו על שתי יצאניות תוך שהם דורשים מהן את כספן. אחת הנשים נמלטה לשירותים, אולם המערער רדף אחריה, הכה אותה בראשה שלוש פעמים עם הסכין שבידו, ולבסוף הצמיד את הסכין לצווארה. במהלך המאבק נגרמו לאותה אשה חתך באצבע ימין, פצע דקירה ליד עין ימין ושריטה בזרוע. בסופו של אותו אירוע נטל המערער מקורבנו 700 ש"ח וטלפון סלולארי, בעוד ששותפו נטל מאישה אחרת 550 ש"ח וטלפון.

           המערער הודה בעובדות המפלילות שיוחסו לו, ובעקבות כך הרשיעו בית המשפט המחוזי בשתי עבירות של שוד בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין. בהמשך, נדון המערער בגין השוד הראשון ל-18 חודשי מאסר, ובגין האישום השני לשלוש שנות מאסר. בית המשפט הורה על חפיפה חלקית בין שתי תקופות המאסר, כך שמאסרו הכולל של המערער הועמד על שלוש שנים וחצי. כמו כן, נגזרו לו 18 חודשי מאסר על-תנאי.

           הן המערער והן המשיבה משיגים בפנינו על גזר-דינו של בית המשפט המחוזי. בערעורו טען המערער, כי בית המשפט המחוזי החמיר עמו כאשר לא נתן משקל ראוי לנסיבותיו האישיות הקשות, בגינן התדרדר לשימוש בסמים מסוכנים, להודאתו בעובדות ולחרטתו ורצונו לשקם את חייו. כן נטען, כי בית המשפט המחוזי נתן משקל יתר לעברו הפלילי, תוך שהוא חרג מרמת הענישה הנוהגת. השקפתה של המדינה שונה. היא סבורה כי אין העונש הולם את חומרתם של המעשים בהם הורשע המערער, את עברו הפלילי וההסלמה שחלה בהתנהגותו.

           העונש שהושת על המערער מתון הוא. חרף גילו הצעיר (יליד שנת 1980), הוא הורשע בשנת 2001 בשורה ארוכה של עבירות רכוש, מעשים מגונים בפומבי, החזקת סמים, וסחיטה באיומים, ונדון ל-22 חודשי מאסר. בתום מאסרו שב המערער לאוקראינה, אך חזר לישראל בחודש יוני 2006, ובסמוך לכך ביצע את שתי העבירות בהן עוסקים הערעורים שבפנינו. זו התנהגות המעידה על המערער כמי שככל הנראה בחר בפשע כדרך חיים, ועל כן הסכנה הנשקפת ממנו לציבור הנה רבה. בא-כוח המערער תלה את קולר האשם לעבריינות שולחו בהתמכרותו לשימוש בסמים, אולם שירות המבחן התרשם כי אין קשר ישיר בין השימוש בסמים לביצוען של העבירות, אדרבא, נמצא כי מדובר במי שבמחשבה ותכנון מוקדם, נוהג לנצל קורבנות חלשים ממנו, ולצורך כך אין הוא מהסס להשתמש בכוח ואלימות.

           בנסיבות אלו דעתנו היא כי מתחייבת החמרה בעונשו של המערער, אולם לא נמצה עמו את הדין הואיל ואין זו דרכה של ערכאת ערעור לעשות זאת. אשר על כן, אנו דוחים את הערעור בע"פ 10660/06, ומקבלים את הערעור בע"פ 336/07, כך שתקופת המאסר בפועל בה ישא המערער, תעמוד על ארבע וחצי שנות מאסר. אנו מוסיפים ומורים כי תחילת מניינה של "תקופת התנאי" שהושתה על המערער בבית משפט קמא, יהיה ביום שחרורו מהכלא.

           ניתן היום, כ"ח בתשרי התשס"ח (9.10.07).

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    הג

מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: