ערעור בנוגע לשיעור הנכות וסכומי הפיצוי שנפסקו לנפגע בתאונת צניחה- התקבל רק לעניין גיל הפרישה

המשנה לנשיאה א' ריבלין:

           המערער, יליד שנת 1960, נפגע ביום 2.8.1994 בתאונת צניחה. נקבע כי המשיבים נושאים באחריות לנזק וכי המערער עצמו נושא באשם תורם בשיעור של 40%. בית המשפט המחוזי (כבוד השופטת ד"ר ד' פלפל) פסק למערער פיצויים בגין נזקיו ועל כך הערעור שבפנינו.

           השגותיו של המערער מתמקדות במספר עניינים: שיעור הנכות התפקודית, חישוב הפסדי ההשתכרות, וסכומי הפיצוי בראשי הנזק של עזרת הזולת, הוצאות ניידות, הוצאות רפואיות וציוד רפואי, הוצאות שוטפות אחרות וכאב וסבל. כמו-כן מלין המערער על שעור שכר-טרחת עורך-הדין שנפסק לזכותו.

           בחנו את טענות הצדדים ולא ראינו להתערב בממצאיה של הערכאה הדיונית ובשיקול דעתה, המבוססים על הראיות שבאו בפניה, למעט בעניין אחד.

           בית המשפט קמא ראה לנכון להעמיד את הפגיעה התפקודית לפי שיעור הנכות הרפואית (37%). בכך אין להתערב בנסיבות המקרה. לא שוכנענו גם כי יש מקום לשנות מן הפיצוי שנפסק בגין הפסד השתכרות בעבר. בהקשר זה קבע בית המשפט קמא כי לאחר התאונה שב המערער לעבודה בחברה משפחתית, ולא היה לו הפסד השתכרות, זאת למעט תקופה של 4 חודשים בשנת 1994 שבמהלכה היו רגליו של המערער מגובסות; לגבי תקופה זו נפסק פיצוי לפי הנתונים שהיו בפני בית המשפט (סכום של 22,440 ש"ח בצירוף ריבית מאמצע התקופה). בחירתו של בית המשפט קמא להתבסס בחישוב הפסדי ההשתכרות בעתיד על השכר הממוצע במשק אף היא סבירה בנסיבות המקרה, אולם יש לבצע את החישוב לפי גיל הפרישה הקבוע בדין של 67, ולא 65 כפי שנפסק.    

           הסכומים שפסק בית המשפט המחוזי, לפי אומדן, בגין עזרת הזולת (100,000 ש"ח), הוצאות ניידות (75,000 ש"ח), הוצאות רפואיות (70,000 ש"ח) וכאב וסבל (180,000 ש"ח), כשמקצת הסכומים הללו הם לפני הפחתת האשם התורם, אינם מקימים כל עילה להתערבות, וכך גם הקביעה כי אין לפסוק פיצוי נוסף בגין הוצאות שוטפות אחרות. גם בשאלת שכר הטרחה - על-פי הכללים הנקוטים בידינו - אין מקום  להתערב בבחירתו של בית-המשפט להפחית מן השיעור הרגיל, וזאת, כך נראה, בשל נסיבות המקרה ובשל חלוקת האחריות.

           הערעור מתקבל במובן אחד - גיל הפרישה כאמור, וביתר העניינים הוא נדחה. המשיבים יישאו בהוצאות הערעור ובשכר טרחת עורך-הדין של המערער בסכום של 10,000 ש"ח.

                                                                                      המשנה-לנשיאה

השופט א' רובינשטיין:

           אני מסכים.

                                                                                      ש ו פ ט

השופט א' רובינשטיין:

           אני מסכים.

                                                                                      ש ו פ ט

         הוחלט כאמור בפסק-דינו של המשנה-לנשיאה א' ריבלין.

         ניתן היום, י' באדר ב התשס"ח (17.3.2008).