ערעור בנוגע להכרזת קטין כבר אימוץ כלפי אמו הביולוגית

בעניין הקטין: ל.נ. באמצעות האפוטרופא לדין עוה"ד ג. חורי

השופט סארי ג'יוסי [אב"ד]

הקדמה

1. ערעור מיום 22.11.2017 על פסק דינו של בית משפט לענייני משפחה בחיפה (כב' ס.הנשיא השופטת שושנה ברגר) מיום 24.10.2017 בתיק אימוץ 28/16.
2. פסק הדין קמא הכריז על הקטין, נ' יליד 31.1.2015 (להלן: "הקטין") כבר אימוץ, כלפי אמו הביולוגית – המערערת. עוד נקבע כי האימוץ יהא סגור ותוצאותיו כלפי האם יצטמצמו לכדי דיווח שנתי חד פעמי על מצב הקטין, שיועבר לאם באמצעות עו"ס לחוק אימוץ ילדים. אותה הכרזה באה בעקבות קביעתו של בית משפט קמא לפיה בכל הנוגע לקטין, נתקיימה עילת האימוץ על פי הוראת סעיף 13(א)(7) לחוק אימוץ ילדים, התשמ"א – 1981 (להלן: "חוק האימוץ") כלפי האם.
3. למען שלמות התמונה יצוין, כי בפסק דין חלקי מיום 20.2.2017 הכריז בית משפט קמא על הקטין כבר-אימוץ כלפי אביו הביולוגי, המשיב 2, על פי עילות האימוץ הקבועות בסעיפים 13(א)(2)(4)(5) ו-(6) לחוק אימוץ ילדים.מדו"ח השירותים החברתיים שאוזכר בחוות הדעת מטעם מכון שלם (עליה אתעכב בהמשך בהרחבה) עלה כי הוריו הביולוגיים של הקטין אינם נשואים באופן רשמי, שכן "הכומר שחיתן את הזוג לאחר שהאם הרתה, מסר כי הנישואים לא הפכו לרשמיים כיוון שהאב ברח. על פי דיווחה של מ. (המערערת ס.ג'.), האב אינו תושב הארץ ולמרות ניסיונות חוזרים של הרווחה ליצור איתו קשר, לא הצליחו לאתרו".
4. בגדרי ההליכים לפני בית משפט קמא, הופנתה המערערת, בהתאם להחלטה מיום 29.3.2016 לעריכת בדיקת מסוגלות הורית במכון שלם. חוות הדעת הוגשה לבית משפט קמא ביום 6.7.2017.
פרק הסיכום בחוות הדעת נערך על-ידי ד"ר עמוס שרון – פסיכולוג קליני בכיר (להלן: "ד"ר שרון"). חוות הדעת נסמכת על מספר בדיקות ואבחונים פסיכו-דיאגנוסטים שנערכו הן למערערת והן לקטין, על ידי גורמים שונים במכון – ד"ר ליסה ליוטרוביץ (להלן: "ד"ר ליוטרוביץ") פסיכולוגית קלינית מומחית (דו"ח פסיכו-דיאגנוסטי לאם), ד"ר טשרניחובסקי אלאנורה (הערכה פסיכיאטרית לאם (להלן : "ד"ר טשרניחובסקי"), הגב' גרמן ג'ודי – פסיכולוגית התפתחותית מומחית (דו"ח פסיכו-דיאגנוסטי לקטין) (להלן: "גרמן")).
כמו כן כללה חוות הדעת ראיון ודו"ח פסיכו-דיאגנוסטי שנערך להורים האומנים. הריאיון נערך על-ידי גרמן, ואילו הדו"ח נערך על ידי הגב' דפנה דינור – פסיכולוגית קלינית התפתחותית (להלן: "דינור") ומר עודד מאיו – פסיכולוג קליני (להלן: "מאיו").
על חוות דעת זו אתעכב בהמשך, אולם כבר כאן אציין, כי היא קובעת באופן חד וברור שהמערערת נעדרת מסוגלות הורית וכי הסיכוי לשיפור עתידי במצבה הינו נמוך ביותר ואף אפסי. מנגד קובעת חוות הדעת כי בין ההורים האומנים לבין הקטין מתקיים קשר חזק אשר מיטיב עם הקטין. משכך ועל אף גילם המבוגר של ההורים האומנים, תכונות האופי של אם משפחת האומנה בשילוב כישוריה, והסביבה המשפחתית התומכת – אחיותיה של אם האומנה הובילו את המכון למסקנה כי טובת הקטין היא להישאר במשפחה האומנת אליה הועבר ביום 16.2.2015 בהיותו כבן שבועיים, ולא לעבור למשפחה מאמצת אחרת.

השתלשלות חייו של הקטין ואמו - המערערת
5. הקטין נולד ביום 31.1.2015. ביום 16.2.2015 – כשבועיים לאחר לידתו, הועבר הקטין למשפחה אומנת, משפחת ו' (להלן: "המשפחה האומנת") שם הוא שוהה עד היום.
6. המערערת, ילידת 1982, חסרת דת, גרושה.למערערת בת נוספת, ילידת 15.12.2009, אשר הוצאה ממשמורתה והועברה למשמורת אביה – בעלה הראשון של המערערת, ממנו נפרדה בסמוך לאחר לידת בתה.
העברת בתה הראשונה של המערערת לחזקת אביה הייתה בעקבות התקף פסיכוטי שאירע לה בשנת 2013, בעקבותיו נזקקה המערערת לאשפוז פסיכיאטרי כפוי למשך שבוע בבית החולים "שער מנשה". בין המערערת לבין בתה לא מתקיים קשר זמן רב.