חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

ערעור 7163/13

: | גרסת הדפסה

בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעור
7163-13
3.8.2014
בפני השופטים::
1. א' חיות
2. נ' הנדל
3. נ' סולברג
- נגד -
המערער:
אחמד כסוואני
עו"ד רמי עותמאן 		המשיבה:
מדינת ישראל
עו"ד קרן רוט
פסק-דין


  

פסק-דין

 

 

 

השופט נ' הנדל:

 

1.        לפנינו ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בת"פ 49880-03-12 (כב' השופטת ר' פרידמן-פלדמן). על המערער הושת עונש מאסר בפועל לתקופה של 4 שנים ומאסר על תנאי של 8 חודשים, לבל יעבור תוך 3 שנים מיום שחרורו כל עבירת רכב לפי פרק י"א סימן ה1 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

 

רקע

 

2.        ואלו עיקרי עובדות כתב האישום המתוקן, בהן הודה המערער במסגרת הסדר טיעון, אשר לא התייחס לעניין העונש: המערער קשר קשר עם שני שותפים במוסך, באסל סאלם (להלן: סאלם) ומואתמן רביע (להלן:ביומי), במטרה לגנוב רכבים. במשך כשנה גנבו בצוותא חדא השלושה ואחרים, שזהותם לא ידועה (להלן: האחרים), 5 רכבים. גניבות אלו היו מתוכננות היטב, תוך חלוקת תפקידים ברורה בין המעורבים, כפי שיזם המערער. על פי האישומים, שכר המערער שלושה מכשירי איתור מונחי לווין, המעבירים חיווי לגבי מיקומם אל תוכנה, אותה התקין המערער על מכשיר הטלפון הנייד שלו. לאחר ההתקנה העביר המערער את מכשירי האיתור לבאסל וביומי. המערער שכר במהלך התקופה האמורה 4 רכבים מחברות השכרה שונות, ובמקרה אחד שכרה בת דודתו של ביומי רכב עבור השלושה. המערער העביר את הרכבים לבאסל וביומי, אשר התקינו בהם את מכשירי האיתור, שכפלו את מפתחות הרכבים והחזירו למערער את הרכבים. המערער היה מחזיר את הרכבים לחברות ההשכרה, ולאחר תקופה משתנה, אשר נעה בין יום בודד לבין מספר חודשים, בדק את מיקום הרכבים באמצעות מכשירי האיתור. או אז דיווח המערער על מיקום הרכב הרלוונטי לאחד מהאחרים. האחר היה מגיע למיקום האמור, נכנס אל הרכב באמצעות המפתחות ששוכפלו ונוסע בו למוסך של באסל וביומי. במוסך היו ביומי ובאסל מוציאים את מכשיר האיתור מהרכב. לאחר מכן נמכרו הרכבים באופן שאינו ידוע. בגין מעשים אלו הורשע המערער בשתי עבירות של גניבת רכב לפי סעיף 413ב(א) לחוק העונשין ובשלוש עבירות סיוע לגניבת רכב לפי סעיף 413ב(א) לחוק העונשין בצירוף סעיף 31 לחוק העונשין.

 

           תחילה הודה המערער במיוחס לו בחקירת המשטרה, ואף הוביל לחשיפת מעורבותם של באסל וביומי. אולם בהמשך חזר בו מהודאתו, ואף הוכרז כעד עוין במשפטם של באסל וביומי, אשר התנהל בנפרד ממשפטו של המערער. לאחר הרשעתם של ביומי ובאסל, הודה המערער בשנית במסגרת הסדר הטיעון כאמור. בעקבות הרשעתו נשלח המערער לעריכת תסקיר. להתרשמות שירות המבחן, בשל היות המערער מפרנס יחיד למשפחתו ובשל כך שלדידם תהליך טיפולי עשוי לסייע לו – המליצו שלא להשית עליו עונש מאסר בפועל, אלא להטיל עליו צו מבחן למשך שנה, לשלבו בקבוצה טיפולית מתאימה, להשית עליו 400 שעות שירות לתועלת הציבור ומאסר מותנה. בית המשפט המחוזי דחה כאמור המלצה זו, ומכאן הערעור שבפנינו. 

 

 

 

טענות הצדדים

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>