ערמוש נ' תעבורה

החלטה

המבקש עתר להארכת מועד להישפט בגין דוח תנועה מיום 13.11.10 בגין נהיגת רכב בלא חגורת בטיחות.

אין מחלוקת כי הדוח לא נמסר לידי המבקש ונרשם במקביל לדוח נוסף בגין עבירה של אי ציות להוראות שוטר, שנרשם על פי חזקת הבעלות. בעניין ההליך של אי ציות להוראות שוטר הועבר כתב האישום על שמו של אחר, מר ראיק ערמוש, וזאת במסגרת תיק 3314-12-10.

למרות האמור לעיל, לא מצאתי מקום לקבלת הבקשה.

המבקש היה מודע לאירוע זה מכבר. עוד בחודש מרץ 2011 הגיש לבית המשפט בקשה בתיק 3314 הנ"ל, שם טען כי מי שנהג ברכב במועד הרלוונטי הינו ראיק.

למרות האמור לעיל, שילם המבקש את הדוח דנן "מבלי לקבל הסבר כי הדוח אינו שייך לו". התשלום בוצע ביום 9.10.11, מועד בו ידע המבקש היטב את נסיבות העבירה ורישום הדוח, וחובה היה עליו שלא לשלמו ולפנות מיד בבקשה מתאימה כמו הבקשה שהגיש כעת.

כידוע, משמעות תשלום הדוח היא כי המבקש הודה בעבירה שבדוח, הורשע על פי הודאתו, נידון לעונש של קנס, ואף קיים את פסק הדין. מכאן שמדובר בפסק דין חלוט שאין לבית המשפט סמכות לבטלו - ראו לעניין זה רע"פ 2096/07 כוכבי נ' מדינת ישראל; רע"פ 8927/07 אבו עסב נ' מדינת ישראל; רע"פ 7839/08 קורנפלד נ' מדינת ישראל ורע"פ 9540/08 עופר מוסברג נגד מדינת ישראל.

הארכת מועד במקרה של תשלום אפשרית רק מקום בו לא ידע אדם, ולא יכול היה לדעת על ההליך נגדו, אולם לא זה המקרה דנן, בו היה המבקש מודע להליך, העלה טענותיו בחודש מרץ בבית המשפט, אולם שילם את הקנס מספר חודשים לאחר מכן.

אשר על כן, אינני רואה מנוס מדחיית הבקשה.

ניתנה היום, כ"ו סיון תשע"ב, 16 יוני 2012.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: