עריכת בדיקה גנטית להורות בנסיבות של מחזיר גרושתו

לפנינו בקשה לברור מעמד בני הזוג.

שני המבקשים יהודים, אינם שומרי תורה ומצוות, נישאו זה לזה כדת משה וישראל בתאריך 13.11.2006.

הצדדים התגרשו בבית הדין בתאריך י"א באדר ב' תשס"ח (18.3.2008).

במהלך הנישואין בשנת 2007 נולדה להם ילדה אחת.

על פי הנטען על ידי האישה, כשנה וחצי או שנתיים אחרי הגירושין, בשנת 2010 חזרו הצדדים לחיות ביחד כשנה, הניסיון לא צלח ושוב נפרדו. במהלך תקופת הפרידה האשה הכירה בן זוג וחייתה עם הבן זוג עד תאריך 10.12.2011 ואז נפרדו, ולאחר שנפרדה מבן זוגה שוב חזרה לגרושה במטרה לנסות לשקם ואולי להינשא, הצדדים חזרו בתארך 7.12.2012 וניהלו מערכת יחסים ולדברי האשה נכנסה להריון מהגרוש בתאריך 12.3.2012 הריון זה היה מתוכנן ובמשך ההריון מאז שנודע לגרוש שהינה בהריון תמך בה, הניסיון לא צלח והצדדים נפרדו בתאריך 6.7.2012 אחרי שהיו יחד תקופה של ארבעה חודשים ברצף.

בתאריך כ"ח בכסלו תשע"ג (12.12.2012) נולדה לצדדים ילדה שנייה.

הנתבע מאשר כי הצדדים קיימו מערכת יחסים אחרי שכבר התגרשו, אך מדובר בתקופה לסירוגין – חזרו ונפרדו, חזרו ונפרדו. בתקופה האחרונה היו ביחד למשך ארבעה חודשים רצופים וניהלו מערכת יחסים. לטענתו האישה גם הייתה במערכת יחסים עם בן זוג אחר ולא יודע אם מדובר בילדה שלו ועל כן הוא עומד על ביצוע בדיקה גנטית מאחר ויש לו חשש שהוא לא האב, ומשכך לא רשם אותה במשרד הפנים, עוד טען למרות החשש שזו לא בתו, תמך בה.

שני הצדדים מסכימה לביצוע בדיקה גנטית.

בהחלטת בית המשפט נכתב שב"כ היועץ המשפטי מבקשת את חוות דעתו של כבוד נשיא בית הדין הרבני, מאחר ויש חשש לקיומה של החזקה ההלכתית של "המחזיר גרושתו", ועל כן מתעורר החשש שמא בדיקה לסיווג רקמות עלולה לפגוע במעמדה האישי של הקטינה.

עוד נכתב בהחלטת בית המשפט התבקש כבוד נשיא בית הדין הגדול לחוות דעתו.

בחוות דעת נשיא בית הדין הרבני הגדול הראשון לציון הרה"ג הרב יצחק יוסף שליט"א נכתב:

כאמור למעלה, אין מחלוקת בין הצדדים שהם חזרו לחיות יחד לאחר הגירושין. בכגון זה עולה הצורך לבחון את מעמדם האישי של הצדדים והצורך בסידור גט חדש.

בירור זה צריך להיעשות על ידי בי"ד רבני מוסמך. ביצוע בדיקת רקמות בטרם התברר מעמדם של הצדדים עלול לגרום לפגיעה בכשרות הנישואין של הקטינה.

לאור האמור, דעתי היא, כי בנסיבות הענין, אין לערוך בדיקה גנטית, בטרם התקיים הבירור האמור, הואיל והבדיקה עלולה לגרום לפגיעה בכשרות לנישואין של הקטינה.

חוות דעתי זו מתייחסת לבדיקה גנטית הנערכת על פי הנהלים וברמת דיוק כמקובל במעבדות המורשות לערוך בדיקות גנטיות לפי סעיף 4 לחוק מידע גנטי, התשס"א–2000.

אין בפני מידע בדבר עריכת בדיקה באופן שימנע את הפגיעה עליה עמדתי בחוות דעתי זו, ולכן אין מנוס מן המסקנה כי לא ניתן לאשר עריכת בדיקה מכל סוג שהוא.

אין באמור לעיל כדי להביע דעה לגוף שאלת כשרותו/תה של הקטין/נה להינשא, בין אם תיערך בדיקה גנטית ובין אם לאו. שאלה זו תוכל להתברר רק בבית הדין הרבני במסגרת סמכותו בענייני נישואין.

בגמ' גיטין דף פא ע"א במשנה המגרש את אשתו ולנה עמו בפונדקי בית שמאי אומרים אינה צריכה הימנו גט שני, ובית הלל אומרים צריכה הימנו גט שני, אימתי בזמן שנתגרשה מן הנשואין וכו'.