ערטול נ' מדינת ישראל

פסק דין

פתח דבר:

1.לפניי ערעור על החלטת בית משפט השלום לתעבורה בעכו, (להלן: "בית משפט קמא"), אשר ניתנה ביום 24/05/13, על ידי השופט אבישי קאופמן, בתיק המ"ש 4892-02-13.

2.הערעור מופנה כנגד החלטת בית משפט קמא שלא להאריך למערער את המועד להישפט בגין דו"ח תנועה 1500102147.

על פי הדו"ח יוחסה למערער עבירה של נסיעה במהירות העולה על המהירות המותרת במקום.

ההליך בבית משפט קמא:

3.העבירה בוצעה ביום 20/02/12 ותועדה במצלמה המותקנת ברמזור.

דוח העבירה נשלח למערער, אולם לא נדרש על ידו ולכן בקשתו להארכת המועד להישפט הוגשה רק ביום 18/02/13.

4.המערער טוען כי מי שנהג ברכב באותה העת היה ערטול רוני שאף הגיש תצהיר בו הוא מודה כי נהג ברכב בעת ביצוע העבירה.

גם המערער צירף תצהיר שבו טען כי מי שנהג ברכב זה היה מר ערטול רוני.

5.בית משפט קמא בחן את טענות המערער ודחה אותן.

בית משפט קמא התייחס לתצהירו של המערער והנהג ולא שוכנע כי יש בתצהירים אלו כדי לאמת את הטענה שאכן, מר רוני ערטול, נהג ברכב.

יצוין כי התצהירים הוגשו רק לאחר שבית משפט קמא קבע כי לא ניתן לדון בבקשה בהיעדר תצהירים.

6.המערער מבקש להשיג על החלטת בית משפט קמא ועותר לקבלת הערעור וביטול החלטתו, תוך הארכת המועד להישפט וזאת כדי למנוע עיוות דין.

טענות הצדדים:

7.המערער טען כי הוא צירף תצהיר ממנו עולה כי מר רוני ערטול נהג ברכב. כמו כן, תמך את בקשתו בתצהירו שבו טען כי הרכב היה ברשות מר רוני ערטול.

על כן, יש לקבל את בקשתו שאם לא כן, קיים חשש ממשי שעיוות הדין יישאר על כנו.

8.עוד טען המערער כי הוא לא קיבל את דו"ח ברירת המשפט, משום שהיה מאושפז באותה תקופה וכתימוכין לטענתו זו הגיש תיעוד רפואי.

9.בא כוח המשיבה ביקש לדחות את הערעור.

לגישת המשיבה, אין כל עילה להארכת המועד.