ערוסי נ' בר אל אריזות

פסק דין

הנתבעת, בר-אל אריזות בע"מ, מפעילה בית אריזה לקטניות ביישוב נס הרים. מר ירון סולימני הינו בעל החברה ומנהלה, ואשתו, גב' אופירה סולימני, עובדת במשרדי החברה.

התובע, מר יחיאל ערוסי, עבד אצל הנתבעת מחודש 1/06 עד ליום 28.6.08 כנהג. תפקידיו כללו טעינת משאית בסחורות בבית האריזה והובלת הסחורות ללקוחות הנתבעת.

תביעה זו הוגשה לאחר סיום עבודת התובע אצל הנתבעת. בכתב התביעה תבע התובע שכר עבודה לחודש 8/08, פדיון חופשה, הפרשי דמי הבראה, דמי חגים, שכר עבודה ביום הבחירות, פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת.

בדיון מוקדם שהתקיים בפני כב' הרשמת בר"ג הירשברג צומצמה יריעת המחלוקת כך שלהכרעתנו נותרה רק תביעת התובע לפיצויי פיטורים, פיצויי הלנת פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת.

עוד הוסכם בדיון המוקדם כי ככל שייקבע שהתובע זכאי לפיצויי פיטורים, סכום הפיצויים הינו 14,552 ₪. עם זאת, בסיכומיה צמצמה ב"כ התובע את התביעה ב-10,000 ₪ לאחר שטענה כי התובע קיבל מאת הנתבעת על חשבון פיצויי הפיטורים 10,000 ₪ באמצעות מעבידו הנוכחי של התובע, מר שי רוקח. יצויין כבר עתה כי הנתבעת הכחישה כי שילמה לתובע סכום כלשהו על חשבון הפיצויים, אך הודעת ב"כ בדבר צמצום התביעה ניתנה באופן חד צדדי, ולכן סכום פיצויי הפיטורים שבמחלוקת, לגביו דרושה הכרעתנו, הינו 4,552 ₪.

המחלוקת הטעונה הכרעה היא בשאלת נסיבות סיום עבודת התובע. התובע טוען שפוטר ואילו הנתבעת טוענת שהתובע התפטר.

נסיבות סיום עבודת התובע

הצדדים אינם חלוקים על העובדות הבאות:

א.ביום 26.8.08, לקראת סוף יום העבודה, התובע ביקש מעובדת הנתבעת בשם שושנה, לסייע לו בהכנת הזמנה ושושנה בפועל החלה לסייע לו בטעינת המשאית.

ב.למר סולימני נודע ששושנה מסייעת לתובע בהכנת הזמנה והוא הודיע לגב' סולימני שהוא אינו מסכים לכך והורה לה לומר לתובע להניח לשושנה לחזור לעבודתה.

ג.גב' סולימני הודיעה לתובע שהוא נדרש לשחרר את שושנה מעבודת הכנת ההזמנה והתפתח ויכוח קולני על רקע זה בין התובע לבין גב' סולימני.

ד.בסוף יום העבודה הגיע מר סולימני לבית האריזה כדי להסיע את העובדים לביתם, ובהסעה נכחו מר סולימני, התובע, שושנה ועובד נוסף של הנתבעת בשם מרדכי אושרי, שהינו אחיין של גב' סולימני.

ה.במהלך הנסיעה התקיים ויכוח קולני בין התובע לבין מר סולימני.

ו.למחרת, 27.8.08, התובע לא הגיע לעבודה בנתבעת ומאז לא הופיע לעבודה אצלה.

ז.ביום 1.9.08 החל התובע לעבוד אצל שי רוקח, שהינו סיטונאי שהיה בקשרי מסחר עם הנתבעת.

לטענת התובע בתצהירו, מר סולימני פיטר אותו במהלך אותה נסיעה בכך שאמר לו "ממחר אתה לא עובד אצלי". לטענתו הוא דרש מכתב פיטורים ומר סולימני השיב "אני לא אתן לך כלום ובטח מכתב פיטורים".

לטענת מר סולימני בתצהירו, במהלך אותה נסיעה התנהל בינו לבין התובע ויכוח שהחל בכך שהתובע דרש לקבל מכתב פיטורים אך הוא סירב לכך ואמר לתובע שאם הוא רוצה להפסיק לעבוד בנתבעת הוא יכול להתפטר. התובע השיב לו שאם הוא לא יתן לתובע מכתב פיטורים ולא ישלם לו את מלוא זכויותיו בגין תקופת עבודתו אצל הנתבעת, התובע יירה לו כדור בראש, "לא של 9 מ"מ אלא של 10 מ"מ".

על התובע מוטל הנטל להוכיח שגרסתו כי פוטר מסתברת יותר מגרסת הנתבעת. לאחר ששמענו את העדים ואת טענות הצדדים, הגענו למסקנה שהתובע לא הרים את הנטל המוטל עליו.

מטעם התובע העידו התובע ומר שי רוקח, שהינו מעסיקו של התובע. מטעם הנתבעת העידו בני הזוג סולימני וכן מרדכי אושרי. יודגש כי הנתבעת ביקשה להגיש תמליל של שיחה בין מר סולימני לבין התובע, אך בית הדין לא מקבל תמליל זה כראיה ואינו מסתמך עליו, שכן לא התמלאו התנאים הקבועים בדין להגשתו.