עראבי נ' מדינת ישראל

החלטה

בפניי בקשה לביטול פסילה מנהלית, שהוטלה על המבקש ע"י קצין משטרה, בתאריך 10.03.13, למשך 60 ימים.

על פי החשד, בתאריך 09.03.13 בסמוך לשעה 13:30, נהג המבקש ברכב מסוג מרצדס מ"ר 6833100 (להלן: "הרכב"), בכביש 806, ובצומת עם כביש 805 פנה המבקש שמאלה מבלי לתת זכות קדימה לאופנוע שהגיע ממול, חסם נתיב נסיעתו והתנגש באופנוע. (להלן: "התאונה"). כתוצאה מהתאונה, נגרמו לרוכב האופנוע פצעים קטנים באצבעות 2, 3 של כף יד שמאל וכן תפיחות וכאבים ביד שמאל.

נהג האופנוע מסר בהודעתו כי נסע לכוון עילבון, במהירות של 70-80 קמ"ש, האט לפני הצומת בשל רכב שפנה שמאלה. ממרחק של כ-50-60 מ' מהצומת הבחין ברכב המבקש עובר מעט את קו העצירה ועומד. כשהיה כ-10 מטרים מהצומת, הבחין נהג האופנוע במרצדס של המבקש מתחילה לפתע לנסוע ופונה שמאלה. נהג האופנוע מציין כי לא הספיק לעשות דבר חוץ מלהמשיך ישר ופגע ברכב המבקש בצד קדמי שמאלי, עף קדימה ופונה באמבולנס לבית החולים.

לפי גרסת המבקש, ההתנגשות ארעה בעת שרכבו היה בעצירה מוחלטת לפני קו העצירה והאופנוע הגיע למקום עמדו ופגע בו.

גרסת המבקש נשללת בממצאי הבוחן, בסקיצה שערך ובתמונות מזירת התאונה, המהווים חיזוק לגרסת רוכב האופנוע. לפי מסקנותיו העיקריות של הבוחן, רכב המרצדס של המבקש החל בביצוע הפנייה, נכנס לנתיב נסיעת האופנוע וחסם אותו. הבוחן מפנה לתמונות הזירה בהן ניתן לראות את המרחק של המרצדס מקו העצירה בכוון נסיעתו בתום האירוע. עוד קובע הבוחן כי מיקומו הסופי של האופנוע מתאים לצורת היזרקותו לאחר המגע, בהתאם למסלול תנועת שני כלי הרכב ולהתאמת הנזקים ביניהם.

מן התמונות של הזירה עולה כי אזור האימפקט הנו בפנים הצומת ולא בסמוך לקו העצירה, נוכח שברים שצולמו במקום.

המדובר בכביש בינעירוני כששדה הראיה בכוון שני כלי הרכב המעורבים, פתוח לפנים ללא הפרעה למרחק של 200 מ' לפחות.

לגרסת המבקש, למרות שדה הראיה הנרחב כאמור, הבחין המבקש באופנוע רק עם כניסת האופנוע לצומת, סמוך למקום ההתנגשות. השלב בו הבחין המבקש באופנוע לראשונה, מחזק אף הוא את גרסת התביעה.

בתיק החקירה מסמכים רפואיים אודות הפגיעה שנגרמה לנהג האופנוע, כמפורט לעיל.

הנה כי כן, קיימות ראיות לכאורה להוכחת אחריות המבקש להתרחשות התאונה ולתוצאותיה.

מעשי המבקש חמורים ומשקפים מסוכנות לשלום ציבור המשתמשים בדרך.

התאונה נגרמה בשל רשלנות המבקש, אשר על אף שדה הראיה הנרחב שנפרש לעיניו, לא הבחין באופנוע מבעוד מועד, לא נתן לו זכות קדימה בטרם פנה שמאלה בצומת, חסם נתיב נסיעתו וגרם להתנגשות בין שני כלי הרכב. במסגרת התאונה, נגרמו חבלות של ממש לרוכב האופנוע, אם כי עסקינן בחבלות קלות.

המבקש נוהג משנת 1974 ומאז צבר לחובתו 160 הרשעות תעבורה קודמות, האחרונה בהן משנת 2012 בגין עבירת מהירות.

בשנת 1977 גרם לתאונת דרכים עם חבלות של ממש בעת שנסע לאחור.

בשנת 1992 גרם לתאונת דרכים נוספת והורשע, בנוסף, בעזיבת מקום תאונה.

לנאשם 4 הרשעות קודמות בגין אי מתן זכות קדימה, עבירה זהה לעבירה שגרמה לתאונת הדרכים שלפניי ומספר רב של הרשעות בגין אי ציות לתמרור עצור (ה"ק 32, ה"ק 40, ה"ק 46, ה"ק 103, ה"ק 105, ה"ק 106, ה"ק 113, ה"ק 132, ה"ק 133, ה"ק 148, ה"ק 152).

בנוסף, בעברו הרשעות בנהיגה תחת השפעת משקאות משכרים (ה"ק 44), עבירות מהירות רבות, נהיגה כשברמזור אור אדום (ה"ק 97, ה"ק 120), עבירות חוזרות של נהיגה ללא ביטוח, עבירות חוזרות של עקיפה מסוכנת כשהדרך לא פנויה, עבירות חוזרות של עקיפה תוך חציית קו הפרדה רצוף, עקיפה מימין, נהיגה משמאל לקו הפרדה רצוף, נהיגה שלא בכוון החץ, סטייה מנתיב נסיעה, אי ציות לתמרור פניית פרסה, אי ציות לתמרור 429, 415, 422, 420, 433, עבירות חוזרות של אי ציות להוראות שוטר, עבירות חוזרות של נשיאת משקל העולה על המותר, אי מתן אפשרות להשלים חצייה בבטחה, עבירות חוזרות של שימוש ברכב לא תקין ועוד.

עברו של המבקש מצביע על מסוכנותו הממשית לשלומם וביטחונם של המשתמשים בדרך.

לא התעלמתי מטענת המבקש לפיה עבד כנהג משאית לאורך תקופה ממושכת ולכן צבר שעות נהיגה רבות, אולם לפי כל פרמטר אפשרי וגם בשים לב לשעות נהיגתו, עברו הנו מכביד ומשקף דרך נהיגה אופיינית למבקש, המסכנת את שלום ציבור המשתמשים בדרך.