עקיבייב נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.עניינה של התביעה שבפני היא דחיית בקשת התובע לצירוף נכויות, בשל אי עמידתו בתנאי סעיף 121 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה- 1995 (להלן: "החוק") (מכתב הדחיה מיום 8.11.12 צורף לכתב התביעה).

2.התובע עבד כפועל ועובד נקיון במחלקת תחזוקה בפארק שעשועים.

3.התובע נפגע בשלוש תאונות שהוכרו כתאונות עבודה, ביום 18.5.05, ביום 5.11.06 וביום 28.10.08.

בגין תאונת העבודה מיום 18.5.05 נקבעו לתובע 0% נכות.

בגין תאונת העבודה מיום 5.11.06 נקבעו לתובע 19% נכות אולם לא שולם לו מענק משום שתביעתו, שהוגשה רק ביום 25.1.12 - התיישנה.

בגין התאונה מיום 28.10.08 נקבעו לתובע 5% נכות.

4.השאלה שבמחלוקת היא האם התקיימו בעניינו של התובע התנאים לצירוף נכויותיו בגין הפגיעות בעבודה על פי סעיף 121 לחוק.

5.הצדדים סיכמו טיעוניהם בכתב.

טענות הצדדים

6.לטענת ב"כ התובע, התובע עומד בדרישות תקנה 12(1) ו- (2) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) – התשט"ז - 1956, משלאחר התאונה האחרונה שאירעה לו הוא אינו עובד כך שהכנסתו צומצמה ביותר מ- 50%, ומשצירוף דרגות הנכות שנקבעו לו בגין שתי התאונות עשוי לזכות אותו בקצבה חודשית במקום במענק, שכן נכותו המצטברת תעבור את רף ה- 20% הנדרש.

בנוסף טען ב"כ התובע, כי על פי הפסיקה, יש לפרש את סעיף 121 בהרחבה לאור תכלית החוק, כשדי בכך שהנכות הקודמת נושאת זכות לגמלה ולא נדרש שגם הנכות המאוחרת תישא זכות לגמלה על מנת לעבור את תנאי הסף לצירוף נכויות. ב"כ התובע הפנה בעניין זה לפסק הדין בתיק בל (נצ') 2829/08 שושנה רז נ' המוסד לביטוח לאומי (18.8.09).

ב"כ התובע הפנה בנוסף לפסקי הדין בעניין בל (ת"א) 9633-05-12 רמי אריה בוכשטב נ' המוסד לביטוח לאומי, בל (י-ם) 1064/08 ובל (נצ') 33659/09 וטען כי במקרים אלו הועדות הרפואיות צירפו נכויות בשיעור 5% לנכויות המזכות בגמלה באופן שגרתי, כשהתביעות נדחו רק בשל אי קיומה של דרישת צמצום ההכנסה הקבועה בתקנה 12 לתקנות.

בתשובה לסיכומי המוסד טען ב"כ התובע כי התובע קיבל גמלה חד פעמית בגין הנכות שנקבעה לו בעקבות התאונה מיום 5.11.06 וכי מגמלה זו נוכו כספים בשל האיחור בהגשת התביעה כך שהתשלום בסופו של דבר עמד על אפס.

לטענת התובע, פרשנות הנתבע למילים "שולמה או משתלמת גמלה" שבסעיף 121 לחוק אינה נכונה ויש לקבוע כי לשון החוק מתייחסת גם לגמלה שנפסקה בפועל אך נוכו ממנה ניכויים שונים כך שלא נותרה יתרה לתשלום למבוטח.

7.לטענת ב"כ המוסד, על פי לשון סעיף 121 לחוק - לצורך הגדלת הנכות תובא בחשבון אף נכות קודמת כתוצאה מפגיעה בעבודה אשר בשלה "שולמה או משתלמת גמלה".

על פי הנטען, תנאי זה אינו מתמלא בעניינו של התובע, שכן לתובע לא שולמו כלל גמלאות כהגדרתן בסעיף 1 לחוק בעקבות תאונות העבודה שעבר.

באשר לפסק הדין בעניין שושנה רז אליו הפנה התובע, טענה ב"כ המוסד, כי בית הדין העלה בו כסוגיה יחידה את השאלה האם בסעיף 121 לחוק קיים תנאי לפיו חובה שכל נכות בנפרד תשא זכות לגמלה או מענק ותשובתו היתה כי התנאי הרשום בסעיף 121 מחייב שהנכות "הקודמת" תהיה זו אשר בשלה שולמה או משתלמת גמלה.

מכל מקום, בשונה מבעניין שושנה רז, שם שולמה גמלה בפרקי זמן שונים, בעניינו של התובע לא שולמה או משתלמת גמלה כלל ועל כן, על פי הנטען, התובע אינו עומד בתנאי זה.

לטענת ב"כ המוסד, התכלית הפרשנית לגבי צירוף נכויות צריכה להיות רחבה, אולם אין להרחיבה מעבר למה שהתכוון המחוקק, ומקום שצויין במפורש "שולם" או "משתלמת" לא ניתן לקבוע כי קיימת זכאות לצרוף נכויות במקרה שלא שולמו או משולמות כלל גמלאות. מדובר בתנאי סף לזכאות לצירוף נכויות ולו עניין התשלום בפועל לא היה בבחינת תנאי, לשון החוק היתה שונה.