עפיפי נ' שותפות ממי סיויק ח.פ. 540218468 ואח'

פסק דין

בפני בקשת רשות ערעור על החלטת כבוד רשמת ההוצאה לפועל (הגב' סלע- הקש אביגיל), מיום 14.10.13, בתיק מס' 02-10358-10-8, במסגרתה הוכרזה המבקשת כחייבת מוגבלת באמצעים ותיקיה אוחדו בכפוף להפקדת תשלום ראשוני בסך של 1,000 ₪. כן נקבע לה צו תשלומים חודשי בסך של 500 ₪.

ביום 8.9.13 הגישה המבקשת (חייבת מס' 3 בתיק ההוצאה לפועל) בקשה להכרזתה כחייבת מוגבלת באמצעים. המבקשת ציינה בבקשתה את נסיבותיה האישיות ומצבה הכלכלי וכן הגישה פירוט הוצאותיה והציעה תשלום חודשי בסך של 150 ₪.

בהחלטת הרשמת הנכבדה מיום 14.10.13, ההחלטה נשוא בקשת הערעור שבפני, נקבע כאמור, כי על המבקשת להפקיד תשלום ראשוני בסך של 1,000 ₪ עד ליום 28.10.13 וכן נקבע לה צו תשלומים בסך 500 ₪, החל מיום 10.11.13 ובכל 01 לחודש שאחריו.

בהחלטה צוינו הדברים הבאים: המבקשת ילידת 1982, נשואה ואם לשלושה ילדים קטינים, אינה עובדת. בעלה של המבקשת עובד ומשתכר בממוצע סך חודשי של 6,000 ₪. למבקשת אין דירה בבעלותה והיא מתגוררת בשכירות. המבקשת מקבלת קצבת ילדים בסך של 420 ₪. סך הכנסותיה של המבקשת הנן בסך 6,420 ₪. הוצאותיה החודשיות הנן בסך 6,300 ₪ וכוללות: שכר דירה- 2,200 ₪, חשמל מים ארנונה וגז- 860 ₪, ועד בית- 100 ₪, טלפון- 140 ₪, כלכלה- 2,600 ₪ ותשלום חודשי בתיק האיחוד של בעלה של המבקשת בסך של 400 ₪.

נגד המבקשת מתנהלים 18 תיקי הוצאה לפועל סכום כולל של כ- 152,718 ₪. מאז מסירת האזהרה לידי המבקשת בהמצאה מלאה ביום 6.3.11 ועד להגשת הבקשה לא שילמה המבקשת דבר על חשבון החוב, עובדה שניתן לה ביטוי בעת קביעת הסכום הראשוני המהווה תנאי לפתיחת תיק איחוד והמבטא תשלום ולו חלקי ביותר על חשבון הפיגורים שנצברו.

בבקשה אשר בפני טוענת המבקשת כי מאז שהתחתנה היא אינה עובדת ומגדלת את ילדיה הקטינים. לטענתה, בעלה עובד כשכיר בעסק למכירת שווארמה ומשתכר סך של 6,000 ₪ נטו לחודש. בנוסך מתקבלת קצבת ילדים בסך של 420 ₪ לחודש. המשפחה גרה בשכירות בסך חודשי של 2,00 ₪ לחודש. למבקשת ובעלה הוצאות שוטפות בדין אחזרת הדירה, ועד הבית, וטלפון סלולארי בסך כולל של 1,100 ₪ לחודש וכן הוצאות כלכלה ומחיה בסך של 2,600 ₪ לחודש. בעלה של המבקשת הוכרז כמוגבל באמצעים ונקבע לו צו תשלומים בסך של 400 ₪ אותם הוא משלם בתיק האיחוד אשר נפתח כנגדו. למבקשת ובעלה אין חשבונות בנק פעילים בשל עיקולים והגבלות שהוטלו ולטענתה, הוצאות התא המשפחתי מינימאליות ולא ניתן לצמצמן. המבקשת טוענת כי החלטת הרשמת הנכבדה היא שרירותית ובלתי סבירה וניתנה ללא כל ביסוס או נימוק מוצדקים. לטענתה התשלום הראשוני בו חויבה מהווה מחסום בלתי עביר מבחינתה ולמעשה נדחתה בקשתה. לטענת המבקשת, בנסיבות בהן לבעלה נקבע צו תשלומים בסך של 400 ₪ לחודש, לא יעלה על הדעת כי היא תחויב בצו גבוה מזה.

דיון :

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, אני דוחה אותה אף בלא צורך בתשובת המשיבים.

מעיון בהחלטה נשוא בקשת ערעור זו, עולה כי זו ניתנה לאחר שהרשמת הנכבדה עיינה במסמכים אשר הוגשו לעיונה, החלטתה סבירה ואין מקום להתערב בה.

באשר לגובה צווי החיוב בתשלומים, נקבע לא אחת כי התערבותה של ערכאת הערעור בקביעת גובהו של צו החיוב בתשלומים, תהא מצומצמת ותעשה במשורה, זאת נוכח העובדה כי רשם הוצאה לפועל הוא האחראי על בחינת יכולת הפרעון של החייב בהתאם לנסיבותיו והמופקד על עריכת חקירת היכולת בעניינו.

ראה בעניין זה בר"ע 1071/03 דרור גולן נ. בנק לאומי לישראל בע"מ (ניתנה ביום 2/2/03)

רע"א 7195/09 ציון קרטה נ. פרקליטות מחוז חיפה ואח' דינים עליון 2009(118) 1423)

וכן האמור ברע"צ 35723-04-12 לוסב נ. שטרוך (ניתן ביום 30/4/12).

עיון בבקשה שבפני מעלה כי אין כל חידוש מהותי אשר לא היה בפני הרשמת הנכבדה עובר למתן החלטתה בעניינה של המבקשת ולמעשה נתוניה של המבקשת נלקחו כולם בחשבון ומן הטעם הזה בלבד יש לדחות את הבקשה.

כן יש לתת משקל להתנהלותה של המבקשת. כאמור בהחלטת הרשמת הנכבדה, נגד המבקשת מתנהלים 18 תיקי הוצאה לפועל סכום כולל של כ- 152,718 ₪ ומאז מסירת האזהרה לידי המבקשת בהמצאה מלאה ביום 6.3.11 ועד להגשת הבקשה לא שילמה המבקשת דבר על חשבון החוב, עובדה שיש לתת לה ביטוי בעת קביעת הסכום הראשוני המהווה תנאי לפתיחת תיק איחוד, כפי שעשתה הרשמת הנכבדה בהחלטתה. הדבר אף מעיד על מידת רצינות כוונותיה של המבקשת בכל הנוגע לפרעון חובותיה בעתיד.

לאור גילה של המבקשת ובהתחשב בכך שלא הוצגה כל אסמכתא אשר תעיד על מניעה כלשהיא מלצאת ולעבוד, עליה לעשות על מנת לממש את כושר השתכרותה ואין די בכך כי היא מגדלת ילדיה הקטינים, בשים לב למצבה הכלכלי הנטען.

לאור האמור לעיל, אני מוצאת כי החלטת הרשמת הנכבדה מצויה במתחם הסבירות, ואין כל מקום להתערב בה.

בקשת רשות הערעור נדחית.

מאחר ולא נתבקשה תגובת המשיבים, אינני עושה צו להוצאות.