עפולה נ' מיקסנר

החלטה

לפני בקשה למתן רשות להתגונן.

התובעת הגישה כנגד הנתבע כתב תביעה בהליך סדר דין מקוצר ע"ס 204,607 ₪ לתשלום חוב בגין היטל ארנונה,מים וביוב לתקופה משנת 87 ועד 10/09.

התובעת צירפה לתביעתה דו"ח מצב חשבון לחוב הנ"ל.

הנתבע הגיש בקשה למתן רשות להתגונן ומעלה מספר טענות:

1.הנתבע הינו ניצול שואה בן 75 ומתקיים מקיצבת ביטוח לאומי,אשתו בת 64 נכה 100% ומתקיימת מקצבת ביטוח לאומי. בנסיבות אלה היה על התובעת לתת לנתבע הנחת ארנונה בגובה 75% לפחות,אך התובעת מסרבת לעשות כן.בנוסף הנתבע זכאי להנחה בהיותו נכה רדיפות הנאצים.

2.התביעה מתייחסת לחובות מלפני 22 שנים כך שהחלק הארי של כתב התביעה כבר התיישן.

3.המדינה העבירה לתובעת כספים ותקציבים לרווחתם ושימושם של ניצולי השואה אך העירייה השתמשה בכספים אלה לצרכים אחרים,בכוונת הנתבע להגיש תביעה שכנגד בגין כספים אלה.

ב"כ התובעת הודיעה כי היא מוותרת על חקירת המצהיר ועל כן ניתנה החלטה על הגשת סיכומים.

ב"כ הנתבע מבקש לתת לנתבע רשות להתגונן לאור טענות ההגנה לרבות הטענה בענין התיישנות ולאור העובדה שהנתבע לא נחקר על תצהירו ותצהירו לא נסתר.

מנגד ,ב"כ התובעת מבקשת לדחות את הבקשה למתן רשות להתגונן מהנימוקים להלן:

1. מדובר בטענות כלליות בלתי מפורטות ובלתי מבוססות.

2.הנתבע הגיש בקשה זו בחוסר תום לב מובהק תוך התעלמות מוחלטת ופסולה מהחלטת בית המשפט המחוזי בנצרת בעת"מ 142/09 אשר דן בטענת המבקש בדבר התיישנות החוב וקבע כי התביעה לא התיישנה.

3.באשר לטענה בדבר הנחה של 75% הרי מעיון פשוט בדפי החשבון שצורפו כנספח א' לכתב התביעה עולה כי המבקש זכה להנחה בגין אי כושר מעל 75% בשיעור של 70%.

צווי הארנונה של עיריית עפולה אינם מזכים בהנחה מארנונה לקשישים נתמכי ביטוח לאומי בשיעור של 75-80%.

4.לגבי הטענה בדבר הנחת נכה רדיפות הנאצים הרי המסמכים שצירף הנתבע הונפקו לאחרונה ואינם מתייחסים לתקופת החוב הנתבע,בנוסף,ההנחה הניתנת לתושב במקרה שבנדון הינה 66% לגבי שטח של 70 מ"ר והנתבע זכה בהנחה גבוהה יותר על כל שטח ביתו שהינו בגודל 169 מ"ר.אין כפל הנחות והנתבע זכאי להנחה הגבוהה.

5.לגבי הטענה בדבר התביעה שכנגד הרי מדובר בטענה מופרכת אין לה שום בסיס עובדתי או משפטי ,בנוסף,שאם בכלל,הרי מדובר בתביעה שכנגד בנושא אחר לחולטין.

דיון

כאמור,ענייננו,בבקשה למתן רשות להתגונן.

הלכה פסוקה היא כי בשלב זה השאלה היחידה שעל בית המשפט הדן בבקשה להציג לעצמו הינה אם התצהיר מגלה הגנה אפשרית ולו בדוחק ולא נזקקים בשלב זה לא למהימנות עדים ולא לשאלה כיצד יצליח הנתבע להוכיח את הגנתו.