עפ"ת 8007-09-15,עפ"ת 7990-09-15

הבקשה וטענות הצדדים

תחילתו של תיק זה בשני דו"חות תעבורה אשר נרשמו למערער, בגינם ביקש הוא להישפט. אי לכך, הוגשו שני כתבי אישום לבית משפט השלום לתעבורה בצפת; האחד, ייחס לו עבירה בניגוד לתקנה 85(א)(6) לתקנות התעבורה, כך שביום 31.10.14 נהג ברכבו והוביל מטען בתפזורת, שגובהו עלה על גובה דפנות הארגז של הרכב לרבות גובה הסולמות בלא שהמטען היה מכוסה כיסוי מתאים (תיק תת"ע 4166-04-15) (להלן: "התיק הראשון"). השני, ייחס לו עבירה בניגוד לתקנה 85(א)(א)(5) לתקנות התעבורה, כך, שביום 31.10.14 נהג ברכבו והוביל בו מטען כשמשקלו הכולל של הרכב 35,580 ק"ג, העולה על המשקל הכולל המותר של הרכב שהוא 32,000 ק"ג (תיק תת"ע 4172-04-15) (להלן: "התיק השני").

שני התיקים נקבעו לדיון בפני כב' השופט בסאם קנדלפת ליום 29.04.15. באותו יום, ובהעדר התייצבות מטעם המערער, גזר בית משפט קמא את דינו בהעדר והשית עליו עונש של קנס בסך 500 ₪ בתיק הראשון ואילו בתיק השני, השית עליו עונש של קנס בסך 1,000 ₪.

ביום 15.07.15 הגיש המערער לבית משפט קמא בקשה לביטול שני פסק הדין שניתנו בהעדר. במסגרת הבקשה, פירט המערער את נסיבות המקרה בציינו, כי בזמנים הרלבנטיים לביצוע העבירה הוא היה בתוך השטח, קרי – בתוך אתר העבודה ומשכך, הוא אינו מודה בעובדות. עוד טען, כי הוא לא קיבל זימון לדיון שכן, בקרב בני משפחתו נפוצים שמות זהים לשמו וייתכן, כי ההזמנה, בטעות, נשלחה לאדם אחר הנושא אותו שם. לדידו, העונש אשר הוטל עליו, הינו חמור, גורם לו לעיוות דין ומשכך הוא ביקש ליתן לו את יומו בבית המשפט.

כב' השופט קנדלפת, בהחלטתו מיום 15.17.15, דחה את הבקשה בציינו, כי לא מצא הצדקה מספקת לאי התייצבות הנאשם למשפט. לפיכך, ובהעדר חשש לעיוות דין, הורה על דחיית הבקשה.

מכאן, הבקשות המונחות על שולחני להארכת מועד להגשת ערעור על ההחלטה.

ועוד; טען המערער, כי הקנסות אשר הוטלו אינם מוצדקים בנסיבות העניין.

הבקשות נקבעו לדיון בפניי. במהלך הדיון, חזר המערער על בקשתו לבטל את הדוחות שניתנו. לטענתו, הוא עבד בתוך אתר העבודה, לא היה על הכביש וחומר המילוי שהיה לא בלט מעל הדפנות בכלל; על רקע זה , הוא לא דאג לכיסוי. משהיה מצוי בשלב של פריקת התכולה של הארגז; פועל יוצא, הוא לא יכול היה לכסות את הארגז. המערער חזר וציין, כי לא קיבל כל זימון לדיון.