עפ"ת 7236-09-15 דוד סבג נ' מדינת ישראל

לפניי ערעור על הרשעת המערער בבית משפט קמא במסגרת תיק תעבורה 4477-08-14 מיום 15.7.15 במסגרתה הרשיע את המערער בביצוע עבירה, נהיגה בכביש חד סטרי בכיוון הפוך לכיוון המותר, בניגוד לתקנה 37 לתקנות התעבורה.

בנימוקי הערעור מציין המערער, כי בית משפט קמא התעלם מעדות שקר של עד התביעה, שהעיד כי המערער נסע כ-100 מטר בנתיב הנגדי, אך כל הקטע הכביש אינו עולה על 40 מטר, ובפועל המערער נסע כ-5 מטר.

בית משפט קמא, כשהבין שעדות השוטר רעועה, התיר לזמן את הפקח, שמשום מה לא נמצא.

בית משפט קמא התעלם מהנסיבות שהובילו את המערער להתקדם אט אט אל השוטרים לקבלת הנחיות. מדובר בנתיב שחסום על ידי שער ללא שום עזר מכוון המורה אחרת, למעט תמרור קבוע שמתבטל בעצם סגירת השער. מדובר בשעת ערב, אין תנועה, כביש דו מסלולי המאפשר מעבר כלי רכב משני הכיוונים, לא קיימת סכנה ובסיטואציה זו נתקלים מדי יום.

עוד נטען כי בית משפט קמא התעלם מהעובדה שאין היגיון בביצוע העבירה מול עיני השוטרים.

בנסיבות אלה יש לקבל הערעור ולזכות המערער.

באת כוח המשיבה מתנגדת לקבלת הערעור. מדובר במהימנות. בית המשפט קיבל ומצא את עדות השוטר כמהימנה. גם על פי גרסת המערער, נסע בכיוון הנגדי. מציגה רישום תעבורתי.

לגופו של עניין, דין הערעור להידחות.

על פי העובדות, המערער קיבל הודעת תשלום קנס בה נטען כי המערער נהג רכבו בכביש חד סטרי בכיוון הפוך לכיוון המותר באותו כביש.

המערער ביקש להישפט, נשמעו ראיות. מטעם התביעה העיד השוטר רס"ב יונתן סלומון (עד תביעה 1), עד זה ערך את הודעת תשלום הקנס (ת/1) וכתב מזכר המפרט נסיבות העבירה (ת/2).

עולה מעדות עד תביעה 1, כי במסגרת טיפול בתאונת דרכים בעיר שוהם, בצומת רחוב מודיעים עם כביש גישה לבית עריף, סגר את מחסום היציאה משוהם כדי למנוע הגעת רכבים לצומת. עוד ציין עד תביעה 1, כי במקום מצוי שלט המורה לנהגים המבקשים לצאת מהיישוב, לצאת מהיציאה הראשית בשעה שהמחסום סגור. כמו כן צוין על ידי עד תביעה 1, כי כניסת הרכבים לשוהם הייתה פתוחה.