עפ"ת 59232-06-14 זדה נ' מדינת ישראל

בפניי ערעור על פסק דינו של בית משפט לתעבורה (כב' השופטת מ' קסלסי), אשר הרשיעה את המערער בעבירות של גרימת נזק לרכוש או אדם, נהיגה בקלות ראש, אי מתן אפשרות להולך רגל לחצות במעבר חציה בבטחה, אי האטה ליד מעבר חציה ונהיגה ברמזור אדום.

בית המשפט קמא הטיל על המערער תשלום קנס בסך 2,000 ₪, פסל את רישיון הנהיגה שלו לשלושה חודשים, הטיל עליו 10 חודשי פסילה על תנאי ו-100 שעות שירות לתועלת הציבור.

טענת המערער, בקליפת השום, הינה, כי מדובר בתאונה בלתי נמנעת.

אין מחלוקת, כי המערער, נהג את מוניתו בשדרות הרצל ירושלים וחצה את הצומת כשאור אדום בכיוון נהיגתו.

כמו כן, אין מחלוקת, כי בסוף הצומת ישנו מעבר חציה וכי קטין כבן 16 רכוב על סקייטבורד כשאוזניות על אוזניו וחצה את מעבר החצייה באור אדום.

כאמור, טען ב"כ המערער, כי אילולא חצה המעורב את מעבר החציה באור אדום ובמהירות, לא הייתה נגרמת התאונה.

בתיק זה ישנו דיסק (הקשור לרכבת הקלה החולפת במקום) אשר הנציח את האירוע. דיסק זה הוצג בבית משפט קמא וב"כ המערער ביקש שגם אני אצפה בדיסק וכך אכן עשיתי.

כפי שהתרשם בית משפט קמא, ישנו מעבר חציה נוסף במקום ושם הייתה תנועת הולכי רגל ערה.

בית המשפט קמא קבע, כי לא ניתן לומר שחציית הולך הרגל במעבר החציה אינה בלתי צפויה ובהמשך קבע, "מי שחוצה צומת באור אדום ולא מאט מהירות נסיעתו לפני מעבר חציה באופן שיאפשר לו לעצור, לא יכול לטעון לתאונה בלתי נמנעת...".