עפ"ת 55452-10-17 סעו(עציר) נ' מדינת ישראל

לפניי ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום לתעבורה בירושלים (כבוד השופטת ש' זוכוביצקי-אורי) בתיק פ"ל 1728-06-16, בגדרו הורשע המערער על פי הודאתו ונגזרו עליו חמישה וחצי חודשי מאסר בפועל ועוד רכיבי ענישה נוספים.

ההליך בבית משפט קמא

1. המערער הודה והורשע בשני אישומים. על פי האישום הראשון, המערער נהג בקטנוע ביום 5.12.15 וזאת ללא רישיון (מעולם) וללא ביטוח תקף. על פי האישום השני, המערער נהג במונית ביום 2.6.16, ללא רישיון מתאים לסוג הרכב, כאשר רישיון הנהיגה שלו פקע בשנת 1998 וכן ללא פוליסת ביטוח בתוקף.

2. בגזר הדין הוטלו על המערער העונשים הבאים:

א. מאסר בפועל למשך 4 חודשים.

ב. הפעלת מאסר על תנאי למשך 3 חודשים, מחציתו בחופף ומחציתו במצטבר, כך שתקופת המאסר בפועל היא חמישה וחצי חודשים.

ג. מאסר על תנאי של 6 חודשים למשך 3 שנים.

ד. פסילה מלנהוג או מלקבל רישיון נהיגה למשך 12 חודשים.

ה. הפעלת פסילה על תנאי למשך 6 חודשים, מחציתה בחופף ומחציתה במצטבר, כך שתקופת הפסילה היא למשך 18 חודשים.

ו. פסילה על תנאי של 6 חודשים למשך 3 שנים.

ז. התחייבות בסך 5,000 ₪.

3. בית משפט קמא ציין כי העבירות מיום 5.12.15 בוצעו בזמן ריצוי מאסר בעבודות שירות בעקבות הרשעה בעבירה של נהיגה ללא רישיון תקף. בית המשפט ציין עוד כי למערער 50 הרשעות תעבורה קודמות, מתוכן 10 הרשעות בעבירת נהיגה ללא רישיון מעולם ו-6 עבירות של נהיגה ברישיון שפקע מעל 6 חודשים. כמו כן, למערער עבר פלילי הכולל הרשעה משנת 2004.

4. בית המשפט קמא כי מתחם הענישה לנוהגים כשרישיונם פקע משך שנים רבות ולאלו שנוהגים ללא רישיון מעולם, נע בין מאסר על תנאי לבין מאסר בפועל עד שנה (תלוי בתדירות ביצוע העבירה, בשאלה אם המחדל הוסר ובנסיבות אישיות של הנאשם). ביחס למערער, מנה בית המשפט בגדר השיקולים לחומרה את נסיבות ביצוע העבירה מיום 5.12.15 שעה שהמערער מרצה עונש מאסר בעבודות שירות על אותה עבירה, את עברו התעבורתי, את המאסר המותנה התלוי ועומד,את תקופת הארוכה ואת העובדה שלא הסדיר את רשיונו. בשיקולים לקולה, כלל בית המשפט את עיקרון ההדרגתיות בענישה, לאור העובדה שעד אז לא ריצה המערער עונשי מאסר בפועל, את גילו ומצבו הכלכלי והמשפחתי ואת העובדה שחסך זמן שיפוטי.