עפ"ת 54913-03-14 עאסי נ' מדינת ישראל

לפנינו ערעור על גזר דינו של בית המשפט השלום לתעבורה מחוז מרכז (כב' השופטת רות רז) מיום 4.3.14 בתיק גמ"ר 7777-05-12 לפיו הורשע המערער, לאחר ניהול הוכחות, בעבירה של גרם מוות ברשלנות.

על המערער הוטלו 20 חודשי מאסר בפועל, 15 שנות פסילה מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה וקנס בסכום של 10,000 ₪.

עיקרי העובדות:

ביום 15/2/12, בשעה 6:20 לערך, נהג המערער במשאית מערבל בטון בכביש 531 לכיוון מערב והתקרב לצומת הכבישים 531-5233 כדי לפנות שמאלה בצומת.

הצומת מרומזר והמערער נעצר תוך ציות לאור אדום ברמזור.

אותה שעה נהג נתיב מידד ז"ל ברכב טויוטה בכביש 531 מכיוון מערב לכיוון מזרח, מול כיוון נסיעת המערער, ונכנס לצומת באור ירוק שדלק ברמזור בכיוון נסיעתו. המערער החל להיכנס לצומת ולפנות שמאלה, בעוד האור ברמזור שבכיוון נסיעתו אדום. המערער חסם את נתיב נסיעת נהג הטויוטה, שניסה למנוע את התאונה על ידי הסטת רכבו ימינה, אך המשאית פגעה עם חזיתה בדופן שמאל של הטויוטה וכתוצאה מהפגיעה נחבל נהג הטויוטה בראשו ונהרג במקום.

דברי בני משפחת המנוח בבימ"ש קמא

1.אשת המנוח אמרה בבימ"ש קמא שברגע שהמערער הרג את המנוח הוא הרג גם אותה, שכן היא סובלת גם אם היא מתפקדת והיא מוכנה להתחלף עם אשת המערער, גם אם יקבל עונש מאסר.

2.בנו של המנוח הצביע על כך שהמערער לא לקח אחריות על קרות התאונה ועל כך שחייו השתנו מאז מות המנוח, שכן הוא חושב עליו בכל דבר שהוא עושה.

תסקיר שירות המבחן:

המערער הוא בן 42, נשוי ואב לארבעה ילדים, שניים מהם סובלים מבעיות בריאותיות ורגשיות. למרות הזמן שחלף מאז התאונה המערער מתקשה לתפקד מבחינה נפשית וסובל מסימפטומים פוסט טראומטיים, אך מסרב לקבל טיפול ועזרה בקשר לכך. המערער התייחס בצער וכאב לתוצאות הטרגיות של התאונה ולכך שגרם למותו של אדם אך הוא מתקשה להתמודד עם אשמתו ואחריותו לתאונה וחוזר וטוען כי לא נסע באור אדום.

שירות המבחן המליץ להסתפק בעונש מאסר שירוצה בעבודות שירות והטלת צו מבחן וכן המליץ כי במקרה בו יטיל בית המשפט על המערער מאסר ממש, יתחשב באורך תקופת המאסר.

גזר-הדין של בימ"ש קמא