עפ"ת 50957-07-15 וייסמן נ' מדינת ישראל

לפני ערעור על חומרת העונש שגזר בית משפט לתעבורה מרכז, בתיק 7468-04-14 מיום 20.7.15.

המערער הורשע על פי הודאתו בנהיגה בשכרות בניגוד לסעיף 62(3) לפקודת התעבורה .

העונש שהוטל - מאסר לתקופה של 3 חודשים שירוצה בעבודות שירות, פסילת רישיון בפועל למשך 30 חודשים בניכוי הפסילה המנהלית, מאסר על תנאי בן 10 חודשים למשך 3 שנים, פסילה על תנאי לתקופה של 10 חודשים למשך 3 שנים.

מכאן הערעור.

בנימוקי הערעור:

1.זו עבירת שכרות ראשונה למערער.

2.בית משפט החמיר עם המערער לאור העובדה כי מדובר בעבירה ראשונה של נהיגה בשכרות וניתן היה להסתפק בהטלת מאסר על תנאי, שיש בו לאפשר אופק שיקומי.

3.הפסילה שהוטלה על המערער ממושכת ונמצאת ברף העליון של הפסיקה. היה מקום להסתפק בפסילה קצרה מזו שהוטלה.

4.הוגש תסקיר קצין מבחן שבבית משפט קמא המליץ על עבודות של"צ בהיקף של 150 שעות.

5.בית משפט מפנה לפסיקה של מספר תיקי תעבורה בבית משפט שלום וערעור תעבורה בבית משפט מחוזי במסגרתם נגזרו על נאשמים בשכרות בפעם השנייה או בפעם הרביעית ללא שהוטל מאסר בפועל.

6.עברו התעבורתי של המערער כלל אינו מכביד.