עפ"ת 37208-12-14 בן שושן נ' מדינת ישראל

מהות ההליך

1.בפני ערר על החלטת בית משפט השלום לתעבורה בחדרה (כב' השופטת ר' פרסון) מיום 7.12.14 בתיק בפ"ת 1698-08-14, לפיה הורה בית משפט קמא על פסילת העורר מלהחזיק רישיון נהיגה עד תום ההליכים בתיק העיקרי.

2.כנגד העורר הוגש ביום 29.7.14 כתב אישום המייחס לו עבירה של גרימת מוות ברשלנות, לפי סעיף 304 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 וסעיפים 40 ו-64 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א – 1961.

על פי עובדות כתב האישום, נהג העורר באוטובוס ביום 24.7.13, סמוך לחצות, והתקרב למעגל תנועה בצומת באור עקיבא המהווים דרך עירונית שמהירות הנסיעה המרבית המותרת בהם עומדת על . בצומת קיים מעגל תנועה בנוי שבקצהו הפרדה של אבני שפה בין הכביש ואי התנועה. באותה עת חצה יעקב מישלי, יליד 1929 (להלן: "המנוח") את הכביש, כשהוא מצויד בהליכון. משהגיע העורר למעגל התנועה, פנה בו שמאלה, עבר מרחק של כשהוא נוסע במהירות של כ- , ופגע עם גלגל קדמי שמאלי של הרכב במנוח שנמצא על הכביש, במרחק של מאבן השפה. המנוח נגרר מתחת לתחתית הרכב וההליכון נפגע והועף באוויר. העורר המשיך בנסיעה עד שנתבקש לעצור על ידי נהג אחר. בעקבות התאונה, הובהל המנוח לבית החולים הילל יפה במצב אנוש, הוכנס לניתוח אך למרבה הצער נפטר.

3.ביום 24.7.13 נפסל העורר פסילה מנהלית למשך 90 יום. בתום פסילה זו הוחזר לידו רישיון הנהיגה.

4.ביום 29.7.14 הוגש כנגד העורר כתב האישום, ובצדו בקשה לפסול אותו מלהחזיק ברישיון נהיגה עד תום ההליכים בעניינו, וזאת על פי סעיף 46ב לפקודת התעבורה.

בית משפט קמא קיבל בהחלטתו מיום 7.12.14 את הבקשה והורה על פסילת העורר מנהיגה עד תום ההליכים. כנגד החלטה זו הוגש הערר המונח בפניי.

החלטת בית משפט קמא

11.בהחלטתו קבע בית משפט קמא כי מסוכנותו של העורר, כפי שזו נשקפת מן המעשים המיוחסים לו, מצדיקה את פסילת רישיונו עד לתום ההליכים כנגדו.