עפ"ת 33888-08-15

בפני ערעור על חומרת גזר דינו של בית משפט לתעבורה בעכו בתיק מס' 2579-01-13 (כב' השופט אבישי קאופמן), שניתן ביום 9/7/15.

עפ"י כתב האישום המערער נהג ביום 11.1.13 כשהוא תחת השפעה של משקאות משכרים, כאשר בדוגמא של אויר נשוף שלו נמצא כי ריכוז האלכוהול בליטר אחד של אויר נשוף הוא 600 מיקרוגרם. המערער נהג כאשר הודע לו בתיק תת"ע 10580-08-11 בבית משפט לתעבורה בעכו ובנוכחותו, כי הוא פסול מנהיגה למשך 11 חודשים. הוא הפקיד את רישיון הנהיגה ביום 29.3.2012. כמו כן נהג המערער ברכבו ללא תעודת ביטוח בתוקף. לפי כך כתב האישום ייחס למערער ביצוע עבירות של נהיגה בשכרות (סע' 62(3) +39א לפקודת התעבורה (נוסח חדש) תשכ"א-1961), נהיגה בזמן פסילה (סע' 67 לפקודת התעבורה) ונהיגה ללא תעודת ביטוח בת תוקף (סע' 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש), תש"ל- 1970).

יחד עם כתב האישום הוגשה בקשה למעצר המערער עד תום ההליכים. המערער שוחרר בתנאים של מעצר בית מלא ותנאים נוספים וכן פסילה עד תום (החלטה מיום 16.1.13).

המערער הודה בעובדות כתב האישום ובעבירות המיוחסות לו ולפי כך הורשע, כבר ביום 14.2.2013. ביהמ"ש קמא הורה על הכנת תסקיר של שירות המבחן ולאחר שהוגש תסקיר הכולל המלצות לטיפול, טענו הצדדים לעונש.

בטרם מתן גזר הדין ניתנה החלטה לפיה ביהמ"ש מוכן לקבל המלצת שירות המבחן ובלבד שהמערער יוכיח רצינותו בתהליך הגמילה והשיקום בכך שיודיע כי יוסיף ויעמוד בקשר עם שירות המבחן ומרכז הגמילה למשך שנה נוספת, בה יהא פסול מלנהוג (החלטה מיום 25.8.14). המערער הודיע כאמור והתיק נקבע ליום 9.7.15 והוזמן תסקיר נוסף ליום 1.7.15.

התסקיר שהוגש היה חיובי והמליץ על המשך טיפול למשך 18 חודשים, הטלת פסילה וקנס וכן צו של"צ של 160 שעות.

בגזר דינו מיום 9/7/2015 דחה למעשה כבוד השופט קאופמן את המלצות שירות המבחן, המהוות סטייה ממתחם הענישה בעיקר בנסיבות אלו בהם בעת ביצוע העבירות, כנגד המערער עמד עונש של מאסר מותנה של 7 חודשים, שהכלל לגביו שיש להפעילו.

ביהמ"ש קמא קבע כי מתחם הענישה בנסיבות אלו הינו של מאסר בפועל לתקופה של חודשיים ועד שישה חודשים ולאור עונש המאסר המותנה, הרי שמתחם הענישה הינו של מאסר בפועל לתקופה כוללת שבין שמונה חודשים עד שנת מאסר.

יחד עם זאת, בנסיבות אלו נקבע שיש מקום לסטות ממתחם הענישה בדרך של חריגה מהכלל בדבר הפעלת עונש מאסר מותנה במצטבר והורה על הפעלתו בחופף לעונש המאסר בגין העבירה הנוכחית.

המערער נדון לחודשיים מאסר בפועל, הפעלת המאסר המותנה לתקופה של 7 חודשים לריצוי באופן חופף, שמונה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים, פסילה לתקופה של 29 חודשים והפעלת הפסילה המותנית לתקופה של 7 חודשים לריצוי באופן מצטבר – 36 חודשי פסילה בפועל – 6 חודשי פסילה על תנאי למשך שנתיים, התחייבות עליה חתם על סך 2,500 ₪ תמומש ב 5 תשלומים, חתימה על התחייבות בסך 7,500 ₪ למשך שנתיים.

על גזר דין זה הוגש הערעור שבפניי.