מדינת ישראל נ' טאטור(אסיר)

1.לפני ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום לתעבורה בחיפה (להלן: "בית משפט קמא") שניתן בגדרי תת"ע 1472-12-14.

ההליך לפני בית משפט קמא

2.לפני בית משפט קמא הונח כתב אישום בו יוחסה למשיב עבירה של נהיגה בשכרות.

על פי כתב האישום, בתאריך 30/8/14 בשעה 02:35, ברחוב דרך חיפה בקרית אתא, נהג המשיב ברכב פרטי בהיותו שיכור, בכך שבדגימה של אוויר נשוף נמצא כי ריכוז האלכוהול בליטר אחד של אוויר נשוף הוא 460 מיקרוגרם, העולה על המידה הקבועה.

המשיב כפר במיוחס לו ובבית משפט קמא החל להתנהל הליך הוכחות.

במהלך ההליך חזר בו המשיב מן הכפירה וכתב האישום תוקן, כך שיוחסה למשיב עבירה של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים, לפי תקנה 26(2) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961.

לאחר תיקון כתב האישום הורשע המשיב על פי הודאתו.

3.המשיב הופנה לשירות המבחן, אשר הגיש בעניינו מספר תסקירים לעיון בית משפט קמא.

שירות המבחן ניסה לשלב את המשיב בהליך טיפולי במסגרת עמותת אפש"ר. בתסקיר האחרון הובהר כי המשיב נכח במספר מפגשים בעמותה, אך לאחר מכן הפסיק להגיע לשיחות הטיפוליות וניתק כל קשר עם גורמי הטיפול. שירות המבחן שוחח עם המשיב אשר ציין כי הוא עובד באופן מזדמן במקביל לריצוי מאסר בעבודות שירות. המשיב התקשה להתייצב באופן רציף במפגשים הטיפוליים בשל חוסר פניות. בנוסף לא זיהה המשיב צורך במעורבות טיפולית לגמילה מאלכוהול וטען כי כיום הוא מנהל את חייו באופן נורמטיבי ושומר על "יובש מאלכוהול".

שירות המבחן העריך בתסקירו האחרון כי המשיב הוא בעל כוחות אגו ומשאבים נפשיים דלים הנוטל על עצמו תפקידים משפחתיים המכבידים עליו מבחינה רגשית ומבחינה כלכלית. המשיב מתקשה ביציבות והתמדה ואינו מחובר לדפוסיו ההתמכרותיים. להערכת שירות המבחן המשיב מתקשה להירתם ולהתמיד בהליך טיפולי משמעותי. נוכח פרוגנוזה שלילית שבאה לביטוי גם בתסקירים קודמים, נמנע שירות המבחן מהמלצה טיפולית בעניינו של המשיב. עם זאת, העריך שירות המבחן כי השתת מאסר מאחורי סורג ובריח בשלב זה של חיי המשיב עלולה להקשות עליו ולחשוף אותו להשפעות שליליות בין כותלי בית הכלא. במצב זה הומלץ על ענישה מוחשית שניתן יהיה להמירה בעבודות שירות לצד מאסר על תנאי, מתוך הערכה כי בעונשים המומלצים יש כדי להפחית את הסיכון להישנות עבירות דומות בעתיד.

4.בית משפט קמא הפנה את המשיב גם לממונה על עבודות השירות, אולם האחרון הודיע לבית משפט קמא כי על המשיב נגזר עונש מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות בהליך אחר. ריצוי עבודות השירות בידי המשיב נתקל בקשיים רבים. נוכח התנהלותו הלקויה של המשיב ועקב הליכי שימוע, הוחלט על הפסקה מנהלית של עבודות השירות ועל ריצוי יתרת העונש במאסר ממש. הממונה על עבודות השירות הבהיר כי נוכח האמור לא נמצא מקום להשמתו של המשיב לריצוי מאסר בעבודות שירות.

5.בטיעוניה לעונש עמדה המערערת על חומרת העבירה ועל הרשעותיו הקודמות של המשיב המהווה סכנה של ממש לעצמו ולשאר המשתמשים בדרך. כן הזכירה שהמשיב לא נמצא מתאים לריצוי מאסר בעבודות שירות נוכח התנהלותו בעבר. לדעת המערערת מתחם העונש ההולם צריך לכלול מאסר לריצוי בפועל ופסילה בפועל בת מספר שנים. לפיכך עתרה המערערת להטיל על המשיב עונש מאסר של ממש, פסילת רישיון נהיגה בפועל למשך מספר שנים, מאסר מותנה, פסילה מותנית, וקנס.

6.מנגד, ביקש ב"כ המשיב שלא להחמיר עם מרשו יתר על המידה ולהטיל על המשיב עונש מאסר מותנה, בפרט שלא הורשע בעבירה של נהיגה בשכרות, ולא תלוי ועומד כנגדו מאסר מותנה. עוד הודגשה הערכת שירות המבחן לפיה לריצוי מאסר מאחורי סורג ובריח תהיה השפעה שלילית על המשיב שהוא אב לארבעה ילדים, מפרנס יחיד ותומך בבני משפחתו.