עפ"ת 31638-01-15 כפיר אליהו נ' מדינת ישראל
|
עפ"ת בית המשפט המחוזי |
31638-01-15
17.2.2015 |
|
בפני השופטת: דבורה עטר |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
מערערים: כפיר אליהו |
משיבים: מדינת ישראל |
| פסק דין | |
1.לפני ערעור על החלטת בית משפט לתעבורה בפ"ת (כב' הש' טל אוסטפלד נאוי) מיום 29.12.14 בתת"ע 1592-11-14 בדחותו את בקשת המערער לביטול פסק דין שניתן בהעדרו, במסגרתו הוטל עליו קנס בסך של 1,200 ₪ ופסילה על תנאי של חודש, למשך שנה.
2.ב"כ המערער פירטה כי ביום 25.8.14 עוכב המערער בחשד לביצוע עבירה של אי ציות לרמזור אדום ונמסרה לידיו, בגין כך, הודעה לתשלום קנס. המערער הגיש בקשה להישפט ודיון בעניינו נקבע ליום 26.11.14.
עוד לדברי ב"כ המערער, ביום 19.11.14 הוגשה על ידה בקשה לדחיית הדיון בשל אילוצי עבודה בחו"ל וביום 23.11.14 ניתנה החלטת בית משפט קמא המורה על דחיית הדיון ליום 8.12.14 (להלן: "ההחלטה"). כן לדבריה, נמסר לנציג ממשרדה, בבירור שנערך עם מרכז המידע, ככל הנראה מחמת טעות אנוש, כי הדיון נקבע ליום 18.12.14.
הוסיפה וטענה ב"כ המערער כי החלטה לא הומצאה לה כדין ולהפתעתה התחוור לה כי ביום 8.12.14 נשפט המערער בהיעדרו. על כן פנתה לתובעת וציינה בפניה את השתלשלות העניינים וכי הדיון נרשם ביומנה ביום 18.12.14 וקיבלה את הסכמתה לביטול פסק הדין שניתן בהיעדר המערער. ואולם בפועל משהוגשה הבקשה, הביעה התובעת את התנגדותה.
לדברי ב"כ המערער, למערער סיבה מוצדקת לאי התייצבותו ואף נגרם לו עיוות דין כתוצאה מההחלטה, לנוכח כך כי הוא עומד על חפותו ואף נוכח כשלים בחומר החקירה ועתרה לבית המשפט לקבל את הערעור.
3.ב"כ המשיבה טענה כי לא נתקיימו התנאים לביטול פסק דין שניתן בהעדר. שכן לא נמצאה סיבה מוצדקת לאי ההתייצבות וטעות משרדית, כמו גם טעות במועד, אינן מהוות נסיבה כאמור. עוד לדבריה, אף לא נמצא כי נגרם למערער עיוות דין. שכן אמנם המערער עומד על כפירתו ואולם עלה מהמזכר, שהיווה בסיס לרישום הדו"ח, כי השוטר היה עד לביצוע העבירה.
דיון והכרעה
4.אמות המידה המנחות את בית-המשפט בבואו להחליט בבקשה לביטול פסק-דין נקבעו בסעיף 130(ח) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982. הסעיף קובע שני טעמים המצדיקים ביטול פסק-דין: קיום סיבה מוצדקת לאי-התייצבותו של המבקש במשפטו או גרימת עיוות דין למבקש כתוצאה מאי-ביטול פסק-הדין.
תנאים אלה ייבחנו על ידי בית המשפט לאור תכליתו של סעיף 240 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 , ייעול ההליך הפלילי בעבירות קלות ותוך מתן הדעת לנטל המוטל על כתפיו, של נאשם שנשפט בהיעדרו, לשכנע את בית-המשפט כי מתקיימים בעניינו טעמים המצדיקים את הנעת גלגלי המערכת מחדש (ר' רע"פ 9142/01 איטליא נגד מדינת ישראל להלן: "עניין איטליא" ).
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|