עפ"ת 30674-06-15 נח נ' מדינת ישראל

מהות הערעור

1.בפניי ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום לתעבורה בחיפה (כב' השופט גיל קרזבום) מיום 03.05.2015. הערעור מופנה לגבי חומרת העונש שהוטל על המערער ביחס לרכיב המאסר בפועל.

כתב האישום

2.כתב האישום שהונח בפני בית משפט קמא ייחס למערער שלוש עבירות – נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף ושימוש ברכב ללא פוליסת ביטוח בת תוקף. בעובדות כתב האישום נאמר כי בתאריך 11.02.2014, סמוך לשעה 06:20, נהג המערער ברכב פרטי מסוג הונדה כשהוא בפסילה. זאת לאחר שבתאריך 11.03.2013, בשימוע שנערך במשרד הרישוי בירושלים, נפסל הנאשם לתקופה של 6 חודשים בנוכחותו מלהחזיק או מלקבל רישיון נהיגה. לבקשת הנאשם, ריצוי הפסילה החל ביום 10.09.2013, כך שבמועד ביצוע העבירה נשוא ענייננו, עמדה הפסילה בתוקף.

פסק דינו של בית משפט השלום

3.ביום 22.10.2014 הרשיע בית משפט קמא את המערער בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום, וזאת על יסוד הודאתו. בד בבד עם ההרשעה, הורה בית משפט השלום על עריכת תסקיר בעניינו של המערער.

4. בגזר דינו הפנה בית משפט קמא לחומרת העבירות, האינטרס הציבורי שנפגע מביצוען, הערך החברתי עליו יש להגן ולנסיבות ביצוע העבירות, תוך שציין כי מתחם העונש ההולם צריך לכלול מאסר בפועל של עד 10 חודשים (בין מאסר על תנאי ל-10 חודשי מאסר בפועל). זאת לצד פסילה בפועל לתקופה הנעה בין 11 ועד 20 חודשים, וכן קנס משמעותי.

עוד נקבע כי מדובר במערער הנוהג משנת 1993 אשר הספיק לצבור לחובתו 93 הרשעות קודמות, בין היתר בעבירות של רמזור אדום, עקיפה בדרך לא פנויה, מהירות, נהיגה בפסילה (3 פעמים), חגורה, טלפון, פקיעת רישיון רכב ועוד. צוין כי מדובר בפעם הרביעית בה המערער נוהג בזמן פסילה. בזמנו, הושת על המערער עונש מאסר בפועל לתקופה של 3 חודשים, וכן קיים נגדו מאסר על תנאי בן 7 חודשים בר הפעלה אשר הוטל עליו במסגרת תיק דומה.

5.בית משפט קמא ציין לחומרא את עברו התעבורתי המכביד של המערער, הכולל הרשעות בעבירות חמורות שיש בהן כדי לסכן את ציבור המשתמשים בדרך ואת המערער עצמו. נאמר כי יש בביצוע העבירות כדי ללמד על הלך נפש של פזיזות אצל המערער וזלזול בהוראות החוק והחלטות בתי המשפט.

לקולא, התחשב בית משפט קמא בהודאתו המיידית של הנאשם, הבעת החרטה ונסיבותיו האישיות הקשות והמורכבות כמפורט בטיעוניו וכמפורט באישורים שצורפו ובתסקיר שרות המבחן.