עפ"ת 25706-05-15 אבו מבארק(עציר) נ' מדינת ישראל

לפני ערעור שהגיש המערער נגד החלטת בית משפט לתעבורה בפתח תקוה ( פסק דין מאת השופט י' צימרמן מיום 2.4.15 בתיק פל"א 7690-10-13), במסגרתו הוחלט לתקן את פסק הדין שנתן השופט צימרמן יום קודם לכן.

טענתו העיקרית של המערער היא כי שגה השופט עת תיקן את גזר הדין לאחר שקם מכיסאו, ומטעם זה יש לבטל את פסק הדין.

העובדות:

1. נגד הנאשם הוגש כתב אישום בגין נהיגה בעת שהוא פסול נהיגה, שימוש ברכב ללא ביטוח תקף ונהיגה ללא רישיון בתוקף, בשני אירועים שונים.

הצדדים הגיעו להסדר טיעון לפיו תעתור התביעה לעונש מאסר לריצוי בעבודות שירות לתקופה של 4 חודשים ואילו ההגנה תבקש להסתפק בחודשיים בלבד. דיון בהסדר הטיעון ובחוות דעת הממונה על עבודות השירות נקבע ליום 29.3.15.

קודם למועד הדיון הקבוע ליום 29.3.15, נעצר המערער עד תם ההליכים בתיק אחר, בגין עבירות אחרות, ושם נגזר דינו למאסר בפועל. הדיון הקבוע ליום 29.3.15 בתיק זה (ת"ע 7690-10-13) נדחה והתקיים ביום 1.4.15, שם, חזרה בה התביעה מהסכמתה להסדר הטיעון נוכח מעצרו עד תם ההליכים בתיק אחר. בעקבות זאת ובעקבות חוות דעת הממונה על עבודות השירות, אשר סבר כי ריצוי העונש בדרך של עבודות שירות אינו אפשרי, נידון המערער למאסר בן שלושה חודשים בפועל, מיום מתן גזר הדין. כמו כן נגזר עונשו למאסר לתקופה של 9 חודשים על תנאי למשך 3 שנים, פסילת רישיון נהיגה למשך 10 חודשים והתחייבות בסך 5000 ₪.

2.במהלך הדיון, ההכרעה ומתן גזר הדין לא הביאה התביעה בפני השופט את העובדה כי המערער הורשע בתיק האחר, כי דינו נגזר למאסר באותו תיק וכי הוא בגדר אסיר שפוט.

גם בא כוח לא ציין עובדה זו בפני בית המשפט, ובהמשך התקבלה גרסתו כי במועד הדיון, ביום 1.4.15, בא כח המערער לא ידע על כך.

3.פרוטוקול הדיון, הכרעת הדין וגזר הדין, במסגרתו נקבע כי המערער נידון למאסר בן שלושה חודשים, נחתם במעמד הצדדים ביום 1.4.15. המערער הורד למרתף בית המשפט ובא כוחו יצא מבית המשפט לדרכו.

4. במועד מאוחר יותר באותו היום, אשר לא ידוע לבא כוח המערער ואשר התביעה מצדה לא ביארה, פנה בא כוח התביעה אל השופט, והביא בפניו, לראשונה, את העובדה כי המערער כבר אסור בגין הרשעה בתיק האחר. מן הדברים שהציגו הצדדים עולה כי נעשו ניסיונות לאתר את בא כוח המערער, אך האחרון, כאמור, יצא זה מכבר מבית המשפט וניסיונות התביעה לאתרו לא צלחו. נוכח כך ניתנה החלטה מאת השופט צימרמן בזו הלשון:

"נמסר לבית המשפט כעת ע"י התובע עו"ד ארקוס כי הנאשם מרצה במקביל עונש מאסר בתיק אחר ולפיכך מבוקשת החלטה באשר לאופן ריצוי עונש המאסר בתיק זה. קובע לדיון למחר 2.4.15 בשעה 10:0. להודיע מידית לסנגור ולשב"ס אשר יביאו אתה נאשם לדיון".

החלטת בית משפט קמא:

5.למחרת היום התקיים דיון בנוכחות הצדדים במסגרתו ביקש כא כוחה מאשימה להוסיף בגזר הדין כי המאסר שנגזר בתיק זה ייגזר במצטבר למאסר שנגזר על המערער בתיק האחר. בא כוח הנאשם התנגד לבקשה זו, טען שאין לה תוקף משום שבית המשפט קם מכסאו, ואין סעיף בחוק המאפשר לקיים דיון נוסף, לאחר שהתביעה הגישה ראיותיה וניתן גזר הדין.

בית המשפט דחה את טענות המערער וקבע כי השאלה האם בית המשפט קם מכסאו אם לאו, היא שאלה מהותית ולא טכנית, כי מיד לאחר גזר הדין הועברה לבית המשפט הידיעה כי גזר הדין ניתן על בסיס נתונים חסרים וכי "ומשכך ניתנה כבר אתמול בהמשך לגזר הדין שניתן אתמול החלטה. בית המשפט בקש לקיים השלמת הדיון כבר אתמול, ביום מתן גזר הדין, ואולם הסנגור כבר יצא את בית המשפט, ובנסיבות אלו בית המשפט לא מצא לנכון להחזירו בשעות אחה"צ להמשך הדיון" (עמ 29 בפרוטוקול הדיון מיום 2.4.15).

טענות הצדדים:

6. המערער טוען כי החלטה בדבר אופן ריצוי עונש המאסר היא חלק בלתי נפרד מגזר הדין ואין מדובר בטעות שניתן לתקנה בהחלטה אחרת. לדבריו, כל תיקון גזר דין לאחר חתימתו מהווה תיקון פסק דין אשר עליו להיעשות לפי סעיף 81 בחוק בתי המשפט, אך לא כך קרה בענייננו.

7.המשיבה מצידה טוענת כי בית המשפט הודיע מפורשות בהחלטתו במיום 2.4.15 כי הוא לא קם מכסאו ויש בסמכותו להבהיר את פסק הדין, מקום בו לא הובאו בפניו מלוא הנתונים. המשיבה מצדדת בקביעת בית המשפט לפיה בסמכותו לעשות כן. עוד טוענת המשיבה כי השתלשלות האירועים בתיק חמורה משום שהן המערער עצמו והן בא כוחו לא מסרו לבית המשפט כי המערער הורשע ועונש נגזר למאסר בן מספר חודשים בתיק האחר.