עפ"ת 25556-07-15 מדינת ישראל נ'מנסור

מבוא

1.לפניי ערעור המדינה על גזר הדין מיום 31.5.15, שעניינו רכיב הפסילה בפועל שהושת על המשיב במסגרת גזר הדין הנ"ל (להלן: "גזר הדין"), שניתן בבית משפט השלום לתעבורה בחיפה בתיק תת"ע 8790-05-14 ע"י כב' השופט שלמה בנ'גו (להלן: "בית משפט קמא"). המשיב הורשע, על פי הודאתו בעובדות כתב האישום בתיק העיקרי, בעבירה של נהיגה ברכב עליו נמסרה הודעת אי שימוש, עבירה לפי סעיף 308(ד) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961, עבירה מיום 24.4.14. כמו כן, הודה המשיב בעובדות כתבי אישום בשלושה תיקים נוספים, שצורפו לתיק הנ"ל, האחד תת"ע 7295-06-14, שעניינו עבירות של נהיגה ברכב ללא רישיון נהיגה וללא פוליסת ביטוח, עבירה לפי סעיף 10(א)לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן:"פקודת התעבורה") ועבירה לפי סעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי, עבירות מיום 24.4.14. התיק השני- תת"ע 5277-03-14 הינו בגין עבירות של נהיגה ברכב ללא רישיון נהיגה וללא פוליסת ביטוח, עבירה לפי סעיף 10(א)לפקודת התעבורה ועבירה לפי סעיף 2(א) לפקודת הביטוח, עבירות מיום 14.2.14. התיק השלישי תת"ע 5276-03-14 עניינו נהיגה בשכרות, עבירה לפי סעיף 62(3) , 64ב(א)( 3) ו-39א לפקודת התעבורה וכן תקנה 169 לתקנות התעבורה, עבירה מיום 14.2.14.

2.בית משפט קמא גזר על המשיב את העונשים הבאים: 60 ימי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות, 24 חודשי פסילה בפועל, 7 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, והתנאי הוא שהמשיב לא יעבור עבירה של נהיגה בשכרות ו/או עבירה לפי תקנה 26 לתקנות התעבורה על חלופותיה ו/או עבירה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה ו/או עבירה לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה, 5 חודשי פסילה על תנאי למשך 3 שנים וקנס בסך 2,000 וכן צו מבחן למשך שנה.

גזר הדין

3.בית משפט קמא ציין בגזר הדין, כי בעניינו של המשיב ניתנו 2 תסקירים. בתסקיר הראשון סקר שירות המבחן את נסיבותיו האישיות של המשיב, את עברו וביצע הערכת סיכון להישנות העבירות וסיכויי שיקום. בית משפט קמא הטעים, כי שירות המבחן התרשם מהמשיב כבחור מופנם, בשלבי גיבוש זהותו, המתקשה לעמוד בציפיות הוריו. עוד התרשם שירות המבחן, כי החזרתיות העולה מכתבי האישום יש בה כדי להצביע על דפוסי התנהגות אימפולסיביים מצד המשיב, עיוותי חשיבה ותפיסה שגויה את תחום התעבורה וכן כי המשיב נוטה להצדיק את התנהגותו פורעת החוק ומגמד את אחריותו, כך למשל הסביר המשיב את הנסיעה על הקטנוע כנסיעה קצרה ולא ייחס לה חומרה יתרה. כמו כן, שירות המבחן התרשם מהעדר מודעות מספקת של המשיב להשלכת התנהגותו והביע סקפטיות רבה באשר ליכולתו של המשיב להבין את חומרת מעשיו ולהשתלב בהליך טיפולי. לפיכך, הוערך, כי הסיכוי להישנותן של העבירות הינו גבוה. לעניין העונש המליץ שירות המבחן על הטלת עונש מאסר בפועל, קצר, שניתן יהיה להמירו בעבודות שירות וזאת על מנת להשית על המשיב עונש הרתעתי שיהיה בו כדי להמחיש לו את חומרת מעשיו. מהתסקיר המשלים, שהוגש בפני בית משפט קמא עולה, כי משיחה נוספת שקיים שירות המבחן עם המשיב, הביע האחרון נכונות להשתתף בתהליך טיפולי, על מנת לסייע לו בהסתבכויותיו החוזרות ונשנות בעבירות תעבורה ובכדי שיקבל כלים להתמודדות נכונה עם דרכי התנהגותו האימפולסיבית. שירות המבחן הציע למשיב להשתלב בקבוצה טיפולית בתכנית מסודרת והמשיב הביע את הסכמתו לכך. עם זאת ציין שירות המבחן, כי התרשם שהצהרותיו המילוליות של המשיב נובעות מתוך שיקולים צרים של רווח והפסד נוכח ההליך המשפטי המתנהל נגדו. להתרשמותה של קצינת המבחן, למרות קביעתה זו, יכול המשיב לעמוד בתנאי הטיפול ולשתף פעולה עם גורמי הטיפול, כנדרש. שירות המבחן העריך, כי כניסתו של המשיב להליך טיפולי יכולה לסייע לו ולחברו לנזקקות האמיתית להליך טיפולי ולמודעות הדרושה לו נוכח מעשיו והשלכותיהם המשפטיות. שירות המבחן המליץ בתסקיר המשלים להטיל על המשיב צו מבחן לתקופה של שנה, במהלכה ישולב המשיב בקבוצה טיפולית סגורה לעוברי חוק בתחום התעבורה, לצד עונש מאסר בפועל קצר בעבודות שירות ועונש של מאסר מותנה.

4.בית משפט קמא ציין, כי מדובר בשורה של עבירות חמורות ביותר והטעים, כי חומרה יתרה יש לעובדה, כי המשיב נהג ברכב ללא רישיון נהיגה, ללא ביטוח וכשהוא שיכור. בית משפט קמא סבר, כי במצב דברים זה נשקפת מסוכנות רבתי ליתר המשתמשים בדרך שכן לא זו בלבד שהמשיב לא הוסמך מעולם ע"י הרשויות המתאימות לנהוג ברכב ואינו מכיר את חוקי התעבורה, אלא שהוא הוסיף חטא על פשע בכך שנהג ברכב שיכור, מה גם שדרגת האלכוהול שנדגמה על גופו של המשיב הינה למעלה מפי שתיים מהדרגה המינימאלית הקבועה בדין. במצב דברים זה סיכן המשיב במודע את הציבור.

5.בית משפט קמא ציין, כי טווח הענישה הנוהג בעבירות מסוג זה נע בין עונש של מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות ועד לעונש מאסר בפועל וכליאה ממשית, וכן הוטעם בגזר הדין, כי בתי המשפט הדגישו לא אחת את החומרה היתירה הנובעת מעבירות אלה וקראו להחמיר ולהעלות את רף הענישה ביחס למי שנוהג בהיותו בלתי מורשה.

6.באשר לנסיבות ביצוע העבירה, ציין בית משפט קמא, כי בנידון דידן נהג המשיב בהיותו בלתי מורשה לנהיגה בשכרות, וכן בנוסף עבר המשיב עבירות נוספות. נקבע, כי החזרתיות העולה מביצוע העבירות משקפת יחס של ביזוי לחוק ומעידה על המשיב כי הוא מסכן את הציבור ואין דרך אחרת מלהרתיעו אלא במאסר של ממש.

7.לעניין הנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה, בית משפט קמא הבהיר, כי מדובר בנאשם בן 22, רווק, אשר שירת שירות מלא בצה"ל, עובד ומסייע לדודו במשרד רו"ח בכפר מגוריו, וכן סובל מבעיות קשב וריכוז. המשיב בן להורים נורמטיביים, אשר חוו לפני כשנתיים אירוע מצער בו סבו של המשיב – אליו המשיב קשור מאוד – עבר אירוע מוחי ולעת הזו הוא משותק בחצי פלג גופו. כמו כן, המשיב נעדר הרשעות תעבורתיות קודמות.

8.לפיכך, סבר בית משפט קמא, כי העונש ההולם את נסיבותיו של המשיב חייב לכלול רכיב של מאסר בפועל לצד פסילה הולמת ועונשים צופה פני עתיד על מנת להרתיע את המשיב מלבצע עבירות דומות בעתיד ועל מנת לשקף את מתחם הענישה ההולם. יחד עם זאת,הטעים בית משפט קמא, כי רשאי הוא לחרוג ממתחם העונש ההולם אם הוא סבור כי יש סיכוי שהמשיב ישתקם וזאת על סמך חוות דעת המונחות בפניו של שירות המבחן.