עפ"ת 22417-08-14 סאלם נ' מדינת ישראל

מבוא:

האם אמנם החמיר בית משפט קמא יתר על המידה עם המערער וחרג ממתחם הענישה הנוהג בעבירות של נהיגה בשכרות?

האם טעה בית משפט קמא בכך שלא סטה מעונש הפסילה המינימאלי הקבוע בחוק בנוגע לעבירת של נהיגה בשכרו, בשים לב לנסיבותיו האישיות של המערער, בבואו לגזור את דינו של המערער דנן?

אלו, בתמצית, שתי הסוגיות הנדונות בערעור זה שבפני.

הערעור שבפני ענינו חומרת העונש שהוטל על המערער, מר מגדי סאלם (להלן – המערער) בגזר הדין שניתן ביום 13.7.2014 על ידי בית משפט השלום לתעבורה בחיפה (כב' השופט גיל קרזבום) בתיק תת"ע 903-01-12 (להלן – גזר הדין). גזר הדין ניתן לאחר שהמערער הורשע, על פי הודאתו, בשתי עבירות של נהיגה בשיכרות – עבירה ראשונה מיום 27.5.12 ועבירה שניה מיום 5.10.12.

על המערער הוטלו בגזר הדין, בין היתר, 48 חודשי פסילה בגין הרשעתו בשתי העבירות האמורות של נהיגה בשכרות. על עונש הפסילה שהוטל עליו, כמו גם על צו מבחן ל- 12 חודשים – מלין המערער בערעור זה.