עפ"ת 21057-07-16 הרינג נ' מדינת ישראל

1.בפני ערעור על החלטת בית משפט השלום לתעבורה בחיפה (תיק תת"ע 4170-08-15, כב' השופטת כרמית פאר גינת), בה נדחתה בקשת המערער לבטל פסק דין שניתן בהעדרו.

2.כנגד המערער הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של נהיגה ברכב בלא לחגור חגורות בטיחות שהיו מותקנות בו, לפי תקנה 83ב(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א – 1961.

המערער לא התייצב לדיון שנקבע בעניינו בתאריך 12/11/15. בנסיבות אלה ומשסברה ערכאת קמא כי למערער הומצא זימון כדין למועד הדיון, ניתן פסק דין מרשיע כנגדו, בהעדרו. על המערער נגזר קנס בסך 250 ₪.

3.המערער, באמצעות בא כוחו, עתר בבית המשפט קמא לביטול פסק הדין בטענה כי בבקשה להישפט ששיגר למשטרה ציין בא כוחו כי את הזימון למשפט יש לשלוח עבור גיא הרינג (הוא המערער – א.פ), וזאת בכתובת בה מתגורר בא כוח המערער עצמו. בא כוח המערער הטעים כי עשה כן בשל בעיות באספקת הדואר לכתובתו הנכונה של המערער.

כעולה מהמסמכים שבתיק, הזימון למערער נשלח לכתובת שמסר בא כוחו כאמור, וחזר כ"לא נדרש".

בא כוח המערער טען בבקשתו לביטול פסק הדין שהוגשה לערכאה קמא, כי לא קיבל כל זימון לשיפוט עבור המערער, זאת הגם ש"מדובר בעורך דין אשר כתובת זו מעודכנת במרכז מידע ואליו נשלחים כל ההחלטות של בתי המשפט".

בא כוח המערער הוסיף כי פנה טלפונית למרכז פניות נהגים של המשטרה, והבין מהנאמר לו, שעליו להמתין עד לקבל מועד דיון.

עוד צוין כי המערער "מכחיש בכל תוקף" את ביצוע העבירה שיוחסה לו וכי שלילת זכותו להשמיע את טענותיו בבית המשפט, תגרום לו לעיוות דין.

4.הערכאה קמא דחתה את בקשת בא כוח המערער לביטול פסק הדין. צוין כי ההזמנה לדין נשלחה לכתובת שמסר המערער באמצעות בא כוחו ולפיכך המערער זומן כדין.