עפ"ת 20293-03-16

ערעור על גזר דינו של בית המשפט לתעבורה בירושלים (כב' השופט יהושע צימרמן) מיום 11.2.16 בפ"ל 2243-12-13.

כללי

1.המערער הורשע, על יסוד הודאתו, בנהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא ביטוח והכשלת שוטר במילוי תפקידו. על המערער הוטלו העונשים כדלקמן: 4 חודשי מאסר בפועל, באופן שחודש אחד ירוצה בפועל והיתרה בעבודות שירות; שני מאסרים על תנאי; פסילת רישיון נהיגה ופסילת רישיון נהיגה על תנאי במצטבר לכל פסילה. הערעור מופנה כנגד חומרת העונש.

2.ואלה המעשים: ביום 6.3.13 נתפס המערער במחסום חיזמה כשהוא נוהג ברכב בתקופה בה רישיון הנהיגה שלו נפסל ומבלי שהיתה לשימוש ברכב פוליסת ביטוח בת תוקף. המערער נמלט מהמקום ברכבו, תוך שהשאיר את תעודת הזהות שלו בידי שוטר במחסום.

טענות הצדדים

3.ב"כ המערער טוען כי העונשים שהוטלו על המערער הינם חמורים וחורגים מהענישה המקובלת ללא הצדקה. כמו כן, בגזר הדין לא יוחס משקל לכך שמפאת מחדל של המאשימה לא צורף התיק דנן לתיק נוסף של המערער, פ"ל 4148-05-13. נטען כי אילו היו שני התיקים נדונים יחדיו, לא היה בכך כדי להאריך את תקופת המאסר בת 6 חודשים ויום שהוטלה עליו בתיק הנוסף, כפי שפירט המותב הקודם של בית משפט קמא באחד הדיונים. המערער נחקר על העבירות בתיק דנן בחודש דצמבר 2013 ומיד לאחר מכן הוגש כתב האישום בתיק דנן. זאת, מספר חודשים לאחר שנגזר דינו בתיק הנוסף, פ"ל 4148-05-13, בו הואשם והודה בנהיגה בזמן פסילה וכן עבירות נוספות שביצע ביום 16.5.13. נטען כי המאשימה ידעה על כך ולא יידעה את המערער ואת סנגורו, ולפיכך, לא ביקשו לדון בתיקים במאוחד. עוד נטען כי בית משפט קמא התעלם מכך שהמערער לא שב לבצע עבירות פליליות או תעבורתיות מעת ששוחרר ממאסר, והתעלם מעמדת המותב הקודם, לפיה יש להעדיף כי המערער ירצה את עונש המאסר בעבודות שירות בתיק זה ברצף עם עבודות שירות שהוטלו עליו בתיק האחר. הוסף עוד כי בית משפט קמא הביע דעתו כי העונש שבדעתו לגזור יהא מאסר בעבודות שירות. הדיונים נדחו על מנת לבדוק האם המערער שינה דרכיו והוא אכן לא שב לסורו ורק בשל חילופי המותב, הושת על המערער עונש של מאסר בפועל.

המשיבה הפנתה לכך כי למערער הייתה הזדמנות לצרף את התיק להליך אחר והוא נמנע מכך, מה עוד שבית משפט קמא לא היה מודע לכך שהמערער הסתבך שוב בפלילים. העונש, בכללותו הנו סביר ואין להתערב בו.

תסקיר שירות המבחן

4.מתסקיר שירות המבחן שנערך בעניינו של המערער עולה כי המערער הינו כבן 27 שנים, רווק, מתגורר עם אמו הנתונה במצב כלכלי קשה בשועפט, בעל 9 שנות לימוד, לחובתו עבר פלילי הכולל הרשעה קודמת משנת 2011 בעבירת נהיגה פוחזת ברכב, בגינה הוטלו עליו מאסר בפועל, מאסר על תנאי, פסילת רישיון נהיגה וקנס. כמו כן, רישומו התעבורתי כולל 4 הרשעות קודמות, בגינן נדון, בין היתר, למאסר בפועל, מאסר מותנה, פסילת רישיון נהיגה, פסילה מותנית וקנסות. מאסרו האחרון היה לפני כשנתיים. כיום מרצה מאסר בעבודות שירות בגין תיק תעבורתי נוסף. המערער לקח אחריות מלאה על מעשיו, ומסר כי היה תחת השפעת אלכוהול. שירות המבחן התרשם מדפוסים בעייתיים הכוללים שימוש באלכוהול, קושי בהצבת גבולות, וויסות דחפים וקבלת סמכות. שירות המבחן נמנע מהמלצה בעניינו.

דיון

5.טענת הסניגור, לפיה המחדל באי צירופו של התיק דנן לתיק הקודם נופל לפתחה של המאשימה - דינה להידחות. במועד גזר הדין בתיק הנוסף (פ"ל 4148-05-13), ביום 5.6.13, היה התיק דנן תלוי ועומד כנגד המערער, ולכן ניתן היה לצרפו, אך המערער לא ביקש זאת. באשר לגופו של הערעור, לזכות המערער עומדת הודאתו במיוחס לו, שהביאה לחיסכון בזמן שיפוטי ולייעול ההליכים והאחריות שלקח על המעשים. לקולה יש לשקול את נסיבותיו האישיות, המשפחתיות והכלכליות של הנאשם, כפי שפורט בתסקיר שירות המבחן. מאידך, לחובת המערער נזקפת חומרת העבירות שביצע תחת השפעת אלכוהול, וכן עברו הפלילי והתעבורתי, אשר פורט בהרחבה בגזר הדין, הכולל, בין היתר, נהיגה פוחזת ובשכרות. בתיק דנן מדובר בנהיגה בזמן פסילה בפעם השלישית, תוך שלעבירה זו נלווית עבירה של הכשלת שוטר בנסיבות של הימלטות מהמקום בנהיגה מהירה ותוך כדי השארת ת.ז בידי השוטר במחסום. לפיכך, בנסיבות דנן, העונשים שקבע בית משפט קמא מקובלים עלינו ולא מצאנו מקום להתערב בהם.