עפ"ת 10927-05-15

מהות הערעור

1.מדובר בערעור על החלטת בית משפט השלום לתעבורה (כב' השופטת כ' פאר-גינת) שניתנה ביום 28.4.15 ובגדרה דחה בית משפט קמא את בקשת המערער להארכת מועד להישפט בגין שני דוחות תעבורה – דו"ח מס' 1102561187 ודו"ח מס' 1102708614.

2.בדיון שהתקיים בפני בית משפט קמא טען ב"כ המערער כי העבירות נשוא שני הדוחות הנ"ל נעשו על ידי מתחזה בשם ניזאר גשי אשר התחזה למערער בעבר מספר פעמים. המערער אף הגיש תצהיר מטעם אותו מתחזה ותלונה שהוגשה במשטרה על ידי המערער בגין אותה התחזות.

החלטת בית משפט קמא

3.בהחלטתו ציין בית משפט קמא כי מהתצהיר שהוגש מטעם ניזאר גשי עולה כי הוא מודה שהתחזה למערער אך זאת בהתייחס לדו"ח מס' 11200734140 ולא ברור כיצד ניתן ללמוד ממנו לענייננו. נאמר כי המערער לא צירף תצהיר מטעם ניזאר גשי המתייחס לדוחות נשוא הדיון והלה אף לא התייצב ונחקר בפני בית משפט על תצהירו, כך שלא ניתן להסיק מהתצהיר שהוגש בגין דו"ח אחר מסקנות וממצאים לגבי זהות מבצע העבירות נשוא הדוחות בענייננו. עוד קבע בית משפט קמא בהחלטתו כי מעיון בתלונה שהוגשה על ידי המערער במשטרה עולה כי לא צויין שם המתחזה או מספר תעודת זהותו, ומתגובת התביעה עולה כי התיק נסגר ביום 11.6.13 מחוסר ענין לציבור. בית משפט הוסיף כי המערער שילם את הקנסות נשוא הדוחות בענייננו וטענתו כי לא ידע שהוא משלם בגין הדוחות אינה מתקבלת. נאמר כי על המערער ובאחריותו לברר בגין אלו דוחות הוא משלם, בפרט כאשר הוא טוען שאדם אחר מתחזה אליו. לאור כל זאת, דחה בית משפט קמא את הבקשה להארכת המועד להישפט.

טענות הצדדים בערעור

4.בערעור המונח בפניי טען המערער כי אינו מכיר את הדוחות נשוא הדיון וחזר על הטענה בדבר קיומו של מתחזה בשם גשי ניזאר אשר התחזה למערער מספר פעמים בעבר. לדבריו, הוא עלה על דבר ההתחזות לאחר שבאחד הדוחות נרשם מספר הטלפון הנייד של המתחזה, אותו הוא מכיר משכבר הימים. בעקבות הגילוי, הגיש המערער תלונה למשטרה לפיה נעברה כלפיו עבירה של התחזות לאחר, אלא שהתיק נסגר מחוסר עניין לציבור. לשיטתו, הנימוק שניתן לסגירת התיק צריך היה לפעול לזכותו ולא לחובתו.

לעניין תשלום הקנס נאמר כי הדוחות שולמו דרך עיקול שהוטל על חשבונו של המערער על ידי המרכז לגביית קנסות, והמערער נאלץ לשלם את מלוא הסכום על מנת להסיר את העיקול.

5.המשיבה ביקשה לדחות את הערעור בהפנותה לכך שמדובר בדוחות שנרשמו בגין עבירות שבוצעו בשנת 2010. מאז ועד היום הקנסות שולמו והטעם להגשת הערעור נעוץ בכך שהמערער נדרש, נוכח עברו התעבורתי, לעבור לימודי נהיגה מונעת בשל מספר הנקודות שצבר. לגבי ההתחזות ציינה המשיבה כי טענה זו נבחנה על ידי בית משפט קמא ונדחתה בדין.