עפ"ת 10111-07-14 ילאו קניימר נ' מדינת ישראל

לפניי ערעור על פסק דין בית משפט תעבורה, בתיק 2680-05-11 (כב' השופט אנושי) במסגרתו הורשע המערער בעבירה של נהיגה בשכרות.

העונש שנגזר על המערער: מאסר 3 חודשים בריצוי עבודות שירות, 10 חודשי מאסר על תנאי ל-3 שנים, פסילת רישיון נהיגה בפועל למשך 30 חודשים, פסילת רישיון נהיגה על תנאי בן 6 חודשים למשך 3 שנים, קנס בסך 5,000 ₪, התחייבות להימנע מביצוע עבירה על סך 25,000 ₪.

במסגרת הערעור נטען כי בית המשפט לא נתן ביטוי למחדלי חקירה בתיק זה. בית משפט הטיל עונש מאסר חרף הבקשה למאסר שהוצגה לראשונה אך בשלב הטיעונים לעונש. בית משפט התעלם מהפסיקה הנוהגת, וגזר על הנאשם עונש חמור שאינו מידתי ואינו בר ביצוע על ידי המערער.

עבירת השכרות לא הוכחה על ידי התביעה.

לעניין העונש נטען כי, עונש המאסר פסול מעיקרו, אינו מידתי וסותר הפסיקה הנוהגת.

כנגד מערער זה ניתן פסק דין בהעדר, במסגרתו הורה בית משפט על פסילה בפועל בת 24 חודשים, פסילה על תנאי וקנס בלבד, ולא היה מקום להחמיר עונשו לאחר שמיעת ראיות בתיק.

בעונש החמור מזה שנגזר על המערער בהעדרו, יש כדי להטיל אימה על נאשמים המבקשים יומם בבית המשפט, שאם לא תאמר כן, כיצד יוסבר קנס שהוטל הגבוה ב-150% מגובה הקנס שהוטל בהעדר המערער.

ב"כ המשיבה מבקשת לדחות הערעור על שני חלקיו, בהתייחס להכרעת הדין, נטען, כי זו ניתנה על בסיס עדויות השוטרים אותם מצא בית המשפט כמהימנות, על בסיס המסמכים שהוצגו כמוצגים במהלך הדיון, על בסיס בדיקה מדעית שנערכה למערער ונתמכת בבדיקת המאפיינים, ועל בסיס גרסת המערער עצמו.

לעניין העונש נטען, כי יש לדחות מכל וכל טענות ב"כ המערער. לא ניהול המשפט היווה עילה להחמרה בעונשו, אך היה עליו לדעת, כי בעצם ניהול המשפט לא ניתן יהיה לזקוף לזכותו חיסכון בזמן שיפוטי והודאה מיידית. בית המשפט היה רשאי לשנות מהעונש שנגזר בהעדר המערער.

מפנה לעפ"ת 25265-03-12 קוסטנקוב ויקטור נ' מדינת ישראל שניתן על ידי מותב זה.

לגופו של עניין, דין הערעור להידחות.