עפ"ס 24950-04-16

הנשיא יגאל פליטמן 

1. לפניי בקשת המערערת (להלן גם – הגב' נתניהו) לקביעת דיון בערעור שהגישה על החלטתו של בית הדין האזורי בירושלים מיום 3.4.2016 [הנשיאה (בדימוס) השופטת דיתה פרוז'ינין ונציגי הציבור גב' נחמה אנג'ל ומר רמי לוי; סע"ש 16783-04-14; להלן – עניין אליהו] שלא לפסול עצמו ממתן פסק הדין בתביעה המתנהלת בין המשיבים, יחד עם דיון מקדמי בשלושת הערעורים שהוגשו על פסק דינו של בית הדין האזורי בירושלים בעניין נפתלי [הנשיאה (בדימוס) השופטת דיתה פרוז'ינין ונציגי הציבור מר נתן מזרחי ומר אליעזר יערי; סע"ש 38335-03-14 מני נפתלי – מד"י ואח'; להלן – עניין נפתלי].

2. ביום 10.2.2016 ניתן פסק הדין בעניין נפתלי. על פסק הדין בעניין נפתלי הוגשו שלושה ערעורים: מטעם מר נפתלי, מטעם המדינה ומטעם המערערת דכאן, הגב' נתניהו. בערעורה של הגב' נתניהו מתנהל הליך לפני רשם בית דין זה בעניין קבלת הערעור העצמאי שהוגש מטעמה לרישום, כמי שלא הייתה צד להליך, וטרם ניתנה החלטה בסוגיה זו.

3. ביום 20.3.2016 הגישה גב' נתניהו בקשת לפסילת מותב בית הדין האזורי בעניין אליהו, בתביעה המתנהלת בין המשיב 1 והמשיבים 2-4 בבית הדין האזורי בירושלים. בקשה זו נדחתה בהחלטת בית הדין האזורי מיום 3.4.2016.

4. גב' נתניהו ערערה על החלטתו של בית הדין האזורי שלא לפסול עצמו כאמור, ובמסגרת ערעור הפסלות, וכן בבקשה נפרדת, התבקש בית דין זה לקבוע דיון לפני מותב בכל ההליכים התלויים ועומדים בין הצדדים בבית דין זה. לדעת ב"כ המערערת, בית הדין יכול לפתור בנקל את כל המחלוקות שבין הצדדים במסגרת דיון מקדמי. לחלופין ביקשה המערערת, כי אם תידחה בקשתה זו, יזומנו הצדדים לדיון לשם טיעון בעל פה בערעור הפסלות.

5. המשיב 1 (להלן – מר אליהו) התנגד לבקשה וטען, כי מדובר בשני הליכים שאינם קשורים האחד עם השני, המצויים בשלבי דיון שונים, ואין מקום לאחד בהם את הדיון. כל זאת, כאשר הגב' נתניהו כלל אינה צד להליך, לא בעניין אליהו ולא בעניין נפתלי, וטרם ניתנה לגב' נתניהו זכות הערעור בעניין נפתלי. לדידו של מר אליהו, מדובר בניסיון לעקוף את סמכותו של רשם בית הדין בעניין זכות הערעור של הגב' נתניהו. עוד נטען, כי הבקשה, כמו גם ערעור הפסלות, לא הוגשו בליווי תצהיר כנדרש. לסיום הזכיר מר אליהו, כי פסק הדין בעניינו טרם ניתן, ועל כן לא ברורה הנחתו של ב"כ המערערת כי בית הדין יוכל לפתור את כל המחלוקות בין הצדדים, משמע - גם מחלוקות שטרם הונחו לפתחו של בית הדין הארצי. כמו כן ביקש מר אליהו לחייב את המערערת בהוצאות בקשה זו "למשל ולשנינה".

6. המדינה השאירה את ההחלטה בעניין קיום הדיון לשיקול דעת בית הדין.

7. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות לה, הריני מחליט לדחותה. בעיקרו של דבר, הצדק עם מר אליהו, כי מדובר בשני ערעורים שונים, המצויים בשלבים דיוניים שונים, בין צדדים שאינם זהים. לא מצאתי כל עילה לאיחוד הדיון בערעור הפסלות עם שלושת הערעורים שהוגשו על פסק הדין שניתן בעניין נפתלי, כאשר כאמור עוד טרם ניתנה החלטה בשאלת זכותה של הגב' נתניהו להגיש ערעור עצמאי מטעמה כמי שהייתה עדה בהליך, ולא בעלת דין בו. מעבר לאמור, סדרי הדין בשני ההליכים שונים, והסמכות לדון בהם שונה (כפי שיפורט עוד להלן).

   אשר על כן, לא מצאתי כי מקרה זה מצדיק חריגה מסדרי הדין המקובלים בדמות קביעת דיון מאוחד בשני הליכים שונים כאמור.

8. כמו כן לא מצאתי מקום להיעתר לבקשתה החלופית של המערערת לקביעת דיון לצורך טיעון בעל פה בערעור הפסלות.