עפ"ג 67466-12-14 מ.י. מע"מ חדרה נ' דאהר, עפ"ג 4464-01-15 דאהר נ' מ.י. מע"מ חדרה

השופטת ב' טאובר:

הערעור בתמצית

1.בפניי שני ערעורים, שהדיון בהם אוחד: ערעור המדינה באמצעות רשות המיסים-אגף המכס והמע"מ, (עפ"ג 67466-12-14) (להלן:"המדינה"), וערעורו של מר אשרף דאהר (עפ"ג 4464-01-15) (להלן: "הנאשם"), על גזר דינו של בית המשפט השלום בחדרה, שניתן ביום 20/11/14 על ידי כבוד השופטת הבכירה פנינה ארגמן, ב-ת"פ 3184/04.

הנאשם הורשע בשורה של עבירות על חוק מס ערך מוסף התשל"ו-1975, (להלן: "החוק" או "חוק מע"מ") ועל רקע הרשעתו נגזרו עליו העונשים הבאים: 6 חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות החל מיום 28/01/15 במוסד נווה מנשה בשער מנשה; מאסר על תנאי לתקופה של 10 חודשים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור בתקופת התנאי עבירות על הסעיפים בהם הורשע ויורשע במי מהן; ותשלום קנס בסך של 100,000 ₪ אשר ישולם ב- 20 תשלומים חודשיים שווים ורצופים של 5,000 ₪ החל מיום 01/09/15 או 100 ימי מאסר תמורתו. ערעור המדינה מופנה כנגד קולת העונש, וערעור הנאשם מופנה כלפי גובה הקנס, שיעורו ואופן חלוקתו.

2.בד בבד עם הגשת ערעור המדינה, ביום 31/12/14 הגישה המדינה בקשה לעיכוב ביצוע המאסר לתקופה של 6 חודשים שירוצו בעבודות שירות שנגזר על הנאשם. עוד באותו יום הגיש הנאשם תגובתו לבקשת המדינה, בה צוין, כי מבלי שהדבר יהווה או ישתמע כהסכמה מצדו של הנאשם לטענה כלשהי מהטענות שהועלו במסגרת הבקשה או במסגרת הערעור שהוגש מטעם המדינה, ומבלי שהדבר ישתמע כהסכמה לסיכויי הערעור לגופו, ומאחר שהנאשם שוקל להגיש ערעור שכנגד, הנאשם אינו מתנגד לעיכוב ביצוע תחילת ריצוי עבודות השירות.

לנוכח הסכמת הנאשם הורה כב' האב"ד סגן הנשיא השופט ר' שפירא בהחלטתו מיום 31/12/14 על עיכוב ביצוע עבודות השירות אשר נגזרו על הנאשם בבית משפט קמא עד למתן פסק דין בערעור. למען הסר ספק, הובהר באותה החלטה כי אין בעצם עיכוב ביצוע עבודות השירות כדי לעכב את ביצועם של יתר חלקי גזר הדין, לרבות עונש המאסר המותנה ותשלום הקנס שהוטל על הנאשם.

תמצית ההליכים בעניינו של הנאשם

3.ביום 11/11/04 הוגש כנגד הנאשם וחברת ג'ורדאן אשרף בע"מ ח.פ. 513083071, (להלן: "החברה") כתב אישום בגין עבירות על חוק מע"מ שכלל שלושה אישומים, (להלן: "כתב האישום המקורי").

4.ביום 08/11/12, זיכה בית משפט קמא, כב' השופט מסארווה, את הנאשם והחברה מהמיוחס להם באישום הראשון והרשיע אותם בביצוע העבירות שייוחסו להם באישומים השני והשלישי, (להלן: הכרעת הדין הראשונה").

5.לנוכח פרישתו של כבוד השופט מסארווה לגמלאות, הועבר התיק לכב' השופטת הבכירה פנינה ארגמן, לשמיעת טיעונים לעונש ולמתן גזר דין. ביום 05/06/13 ניתן גזר דינו הראשון של בית משפט קמא במסגרתו נגזרו על הנאשם 24 חודשי מאסר בפועל; מאסר על תנאי לתקופה של 10 חודשים, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור במשך 3 שנים מיום שחרורו עבירה על הסעיפים בהם הורשע בתיק הנדון ויורשע במי מהן בין בתקופת התנאי ובין לאחריו; ותשלום קנס בסך של 100,000 ₪ או 100 ימי מאסר תמורתו. בנוסף, גזר בית משפט קמא על החברה תשלום קנס בסך של 10,000 ₪, (להלן: גזר הדין הראשון").

6.בעקבות העונש שנגזר עליו, ביקש הנאשם לעכב את ביצוע גזר הדין עד להכרעה בערעור שהתכוון להגיש, ואולם בית משפט קמא דחה את בקשתו והנאשם החל לרצות את עונשו.

7.ביום 06/08/13 הגיש הנאשם הודעת ערעור על גזר דינו הראשון של בית משפט קמא שנידון במסגרת ע"פ 39632-07-13 (להלן: "הערעור הראשון"). ערכאת הערעור בראשות כב' האב"ד סגן הנשיא השופט ר' שפירא אליו הצטרפו כב' השופט ע' גרשון וכב' השופט א' קיסרי, קיבלה את ערעורו הראשון של הנאשם מן הטעם, כי נפל פגם באופן ניהול הדיון בעניינו של הנאשם, במובן זה, שכתוצאה מאירועים חיצוניים להליך שהתנהל בבית משפט קמא, נוצר כשל חמור בייצוגו של הנאשם, באופן שלא הובאו טענותיו בפני בית משפט קמא בטרם הכרעת הדין.

לנוכח האמור, הורתה ערכאת הערעור בפסק דינה מיום 19/12/13 על ביטולה של הכרעת הדין הראשונה ועל החזרת הדיון בעניינו של הנאשם לבית משפט קמא, אשר יזמן את הצדדים וישקול אם יש צורך לשמוע את הראיות מראשיתן או להמשיך את הדיון מהנקודה בה הופסק קודם להכרעת הדין הראשונה. כפועל יוצא מביטול הכרעת הדין, ממילא בוטל גם גזר דינו הראשון של בית משפט קמא ובהתאם הורתה ערכאת הערעור על שחרורו של הנאשם לאלתר, זאת לאחר שהנאשם ריצה כבר כ-7 חודשים מעונש המאסר בפועל שנגזר עליו במסגרת גזר הדין הראשון.

8.לאור פסק דינה של ערכאת הערעור, ועל רקע העובדה, כי המותב שגזר את דינו של הנאשם לא שמע את הראיות בתיק, הורה בית משפט קמא על שמיעת כל הראיות בתיק מחדש לצורך מתן הכרעת דין בהתאם.

9.ביום 11/09/14 ובטרם החל בית משפט קמא בשמיעת הראיות מחדש, הודיעו הצדדים כי הגיעו להסדר טיעון לפיו תוקן כתב האישום במובן זה שנמחק האישום הראשון שיוחס לנאשם בכתב האישום המקורי, ממנו זוכה הנאשם ממילא ונותרו האישום השני והאישום השלישי, (להלן: "כתב האישום המתוקן").

מעובדות האישום השני, עולה, כי בתקופה שבין 31/08/01 לבין 30/04/02 קיבל הנאשם 9 חשבוניות מס על שם מונדיאל הנדסה בע"מ ח.פ 512442104 בהן נרשמו עסקאות בסך של 581,566 ₪, שעה שבין הנאשם לבין חברת מונדיאל הנדסה בע"מ לא בוצעה כל עסקה. עוד עולה, כי הנאשם קיזז את החשבוניות הנ"ל בספרי החברה ודרש שלא כדין את מע"מ התשומות הנובע מהן בסך של 98,899 ₪. בנוסף, השמיד הנאשם מתוך ספריו את 9 החשבוניות הנ"ל אשר היו חלק בלתי נפרד מספרי החברה ואשר נדרש לנהלן ולמסור אותן לביקורת חוקרי מע"מ.

מעובדות האישום השלישי עולה, כי בסוף שנת 2003 מסר הנאשם לידיו של מר אבו סיניני נידאל, שהוא הבעלים של חברת א. מרום בניה ופיתוח בע"מ, (להלן: "א. מרום"), פנקסי חשבוניות מס ובהם לפחות 15 חשבוניות מס חתומות בכתב ידו ובחותמת החברה, מסמכים שונים הקשורים לחברה, פנקסי קבלות וחותמת של החברה. עוד עולה מכתב האישום המתוקן, כי תמורת מעשיו קיבל הנאשם טובות הנאה שכללו מכשיר טלפון מירס, רכב פורד טרנזיס, ועשרות אלפי שקלים במזומן ובהמחאות דחויות. נטען, כי בפועל נעשה שימוש בחשבוניות המס החתומות על ידי הנאשם לכיסוי הוצאות עבודת פועלים שהעסיקה חברת א' מרום ולניכוי סכום מס בספריה של חברת א' מרום בסך של 1,684,686 ₪ וזאת בעוד שהנאשם היה מודע לשימוש שלא כדין שנעשה בחשבוניות המס.