עפ"ג 62780-11-15 פרץ נ' מדינת ישראל

1.המערער הורשע על סמך הודייתו בעבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית. הסם שמדובר בו הוא קוקאין והכמות שהמדובר בה היא 31.05 גרם נטו של הסם הנ"ל.

בית משפט קמא (כב' השופט ע' דרויאן) קיבל באשר למערער תסקיר של שירות המבחן. בפועל הוגשו לבית המשפט גם מסמכים רבים נוספים באשר למערער וקורות חייו, כך למשל מכתב המלצה ממעסיקו, מכתב מרופא המטפל בו ומכתב מעיריית פ"ת באשר לתהליך טיפולי שעבר המערער ועוד. בית משפט קיבל את כל המסמכים הללו ונאמר כבר בשלב זה, כי לשיטתנו היתה בפניו תמונה מלאה ועדכנית באשר למצבו של המערער.

נזכיר עוד לענין זה, כי התסקיר הוא מיום 15.10.15, אף הוא עדכני ופורש תמונה מלאה.

בגזר דין מפורט קבע בית משפט קמא, כי מתחם הענישה הראוי בתיק זה נע בין 15 ל- 36 חודשי מאסר בפועל כעונש עיקרי לצד רכיבי ענישה נוספים.

באשר למיקומו של המערער בתוך מתחם הענישה, סבר בית המשפט כי אין מקום להחריג אותו מתוך המתחם. בית המשפט נתן דעתו לכל העולה מתסקיר שירות המבחן, למצבו המשפחתי של המערער, היותו אב לשני ילדים קטנים, למקום עבודתו, לעובדה שהמערער טופל ביחידה העירונית לנפגעי סמים ולאחר שנתן דעתו לאלה סבר, כאמור, כי העונש צריך להיקבע בתוך המתחם.

ובהתבסס על קביעה זו, נתן בית משפט קמא משקל, מפליג אפילו, לנסיבותיו האישיות של המערער, לאותו תהליך טיפולי שעבר, שעל כן מיקם אותו בתחתית המתחם שנקבע על ידו והטיל עליו 15 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו. אנו רואים לציין כי המעצר הוא בן חודשיים וגם בניכויו הלך בית המשפט לקראת המערער.

לצד המאסר בפועל הוטלו על המערער עונשי מאסר על תנאי לתקופות משתנות בהתאם לעבירות שמדובר בהן, וכן חויב לחתום על התחייבות בסך 2,000 ₪ ופסילה על תנאי בת שנה למשך שנתיים מיום שחרורו.

על גזר הדין הערעור בפנינו.

2.בהודעת ערעור מפורטת שאליה נלווה טיעון שניכר בו כי יצא מהלב של שני הסנגורים המייצגים היום את המערער, עותרים באי כוחו להתערב בענישה ולשים את כל כובד המשקל על תהליך השיקום שעבר המערער באופן שניתן יהיה לסטות מהמתחם שנקבע על ידי בית משפט קמא.

על אלה הושם הדגש:

המערער הוא אדם נורמטיבי, כפי שעולה מתסקיר שירות המבחן. יש לו הרשעה אחת בלבד משנת 2002, דהיינו הרשעה ישנה. המערער עובד בעיריית פ"ת בפינוי אשפה. משפחתו תלויה בו לפרנסתה. המערער היה באיזוק אלקטרוני לאורך תקופה ארוכה. הסנגורים מפנים לפרק הזמן הארוך שחלף מאז ביצוע העבירה ועד היום, שנתיים וחצי. וגם זהו נתון שיש להתחשב בו לענין הענישה הקונקרטית.

את הדגש שמים הסנגורים על תהליך השיקום שעבר המערער. המערער היה בטיפול (בנושא הסמים) שנה וחצי. המערער המשיך גם בטיפול לאחר מכן במסגרות שונות. המערער גם היה בטיפול רפואי משום שהוא סובל מחרדות רבות. בשל החרדות המאסר יקשה עליו במיוחד. גם היום הוא מצוי במתח רב בשל החשש כי יאלץ לרצות עונש מאסר.