דחיית ערעור המדינה בדעת רוב על קולת העונש בעבירה של החזקת סכין למטרה לא כשרה

השופט יחיאל ליפשיץ:

כללי

1. ערעור על קולת העונש שגזר בית המשפט בחדרה (כב' השופטת הבכירה פנינה ארגמן) בתיק פלילי 38422-12-14.

בית המשפט קמא השית על המשיב, בתאריך 12.11.15, עונש של 4 חודשי מאסר; הפעיל מאסר על תנאי בן 6 חודשים; קבע חפיפה מלאה בין שני רכיבי  המאסר לעיל וכן הורה כי עונש המאסר הכולל של 6 החודשים ירוצה בעבודות שירות. בנוסף, הושת על המשיב מאסר על תנאי וכן הופעלה התחייבות כספית בסך 4,000 ₪. לגבי הרכיב האחרון של ההתחייבות נקבע כי באם לא ישולם הסכום תוך 90 יום ייאסר המשיב ל 40 יום.

ההליך בבית משפט קמא

2. כנגד המשיב, יליד חודש 9/1995, הוגש בתאריך 18.12.14 כתב אישום שייחס לו עבירה של החזקת סכין למטרה לא כשרה, לפי ס' 186 (א) לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (להלן: "החוק").

על פי הנטען בכתב האישום, נמצא המשיב בתאריך 14.12.14 בשעות הצהריים במחלף באקה–ג'ת כשהוא מחזיק על מותניו סכין מתקבעת שלא למטרה כשרה.

3. בתאריך 27.4.15 הודה המשיב בעובדות כתב האישום והורשע בדינו. בית המשפט קמא הורה על עריכת תסקיר לעניין העונש.

במסגרת התסקיר, שהוכן בתאריך 2.11.15, סקר שירות המבחן את קורותיו של המשיב – המשיב הינו בן למשפחה שבמקור הינה מאזור המרכז, אך משום סכסוך משפחתי עברה ממקום למקום במהלך השנים עד שלאחרונה השתקעה בכפר קרע. אביו ניהל במהלך השנים אורח חיים עברייני ואף ריצה מספר מאסרים. יחסיו של המשיב עם בני משפחתו הגרעינית הינם תקינים. המשיב סיים 9 שנות לימוד ולאחר מכן התקשה לשמור על מסגרות תעסוקתיות. לדבריו, הוא עובד לאחרונה כעוזר חשמלאי.

המשיב נטל אחריות על מעשיו וטען כי הוא החזיק בסכין על רקע סכסוך הקיים בין משפחתו המורחבת לבין משפחה אחרת. לכן, טען כי עשה זאת ל"הגנה עצמית". המשיב הביע גישה קורבנית (טען כי אינו זוכה להגנה מצד מערכת אכיפת החוק); שלל קשרים עם גורמים עבריינים וכן שלל נזקקות טיפולית.

שירות המבחן הפנה לעברו הפלילי – נרחיב בהקשר זה ונציין כי מדובר בשני הליכים שהתקיימו בבית המשפט לנוער בחדרה: