עפ"ג 58281-10-15 שרעבי(עציר) נ' מדינת ישראל

המערער הורשע בבית משפט קמא על סמך הודייתו בשלוש עבירות:

התפרצות למגורים כדי לבצע עבירה, עבירה על סעיף 406ב' לחוק העונשין;

גניבה, עבירה על סעיף 384 לחוק;

וכן תקיפה סתם עבירה על סעיף 380 לחוק.

כתב האישום מתעד אירוע שאירע ב- 13.3.15. המערער התפרץ לביתם של המתלוננים בתיק זה בכך שחתך חלון מטבח ונכנס פנימה, המערער לקח ארנק שהיה מונח במקום ובכך גנב אותו. החומרה המיוחדת בתיק זה עניינה בכך שבני הבית היו בזמן האירוע בתוך הדירה. נציין בהקשר זה כי הפריצה התרחשה בשעה 02:40 לפנות בוקר. המתלוננת, בעלת הבית, הבחינה במערער בחדר השינה וצעקה לעברו, המערער התחיל להימלט מהמקום והמתלונן החל לרוץ אחריו. כאשר הגיע לדלת הדירה התקרב אליו המתלונן, ניתן היה לצפות כי המערער יברח אז, אלא שלא כך נהג אלא תקף את המתלונן בכך שהיכה בו במכת אגרוף בפניו. לאחר מכן המשיך להימלט, עבר את חצר הבית וכשהגיע לשער תקף את המתלונן בשנית בכך שדחף אותו, המתלונן אחז בנאשם עד אשר שניהם נפלו לקרקע והמערער המשיך להכות בו במהלך האירוע.

בית משפט קמא (כב' השופט ד' בארי) קבעי שלושה מתחמי ענישה. באשר לעבירת ההתפרצות קבע בית המשפט כי המתחם הראוי בתיק זה, בנסיבותיו, נע בין 20 ל- 40 חודשי מאסר. באשר למתחם הענישה בעבירת התקיפה העמיד בית משפט קמא את המתחם על 6 עד 12 חודשי מאסר ובאשר לעבירת הגניבה בין 4 ל- 8 חודשי מאסר. בסופו של יום הגם שקבע 3 מתחמים, הטיל בית משפט קמא עונשים נפרדים שיחפפו זה לזה כך שהעונש שהוטל מבטא את כל שלוש העבירות ושלושת המתחמים, כפי שנקבעו על-ידי בית משפט קמא. סה"כ הטיל בית המשפט על המערער 24 חודשי מאסר.

נגד המערער היה תלוי ועומד מאסר על תנאי, ליתר דיוק שני מאסרים על תנאי שהוטלו עליו בני 9 חודשים ו- 12 חודשים. בית המשפט הפעיל את המאסרים על תנאי בחופף זה לזה ובמצטבר לעונש המאסר שהוטל בתיק הנוכחי, כך שסה"כ יהא על המערער לרצות 36 חודשי מאסר בפועל.

על הענישה הערעור בפנינו.

את הדגש שמה באת כח המערער על שני היבטים:

האחד, לענין מתחם הענישה, לשיטתה של הסנגורית מדובר באירוע אחד וכך היה על בית משפט לראות אותו. שגה בית משפט קמא כאשר התייחס לכל עבירה כאל אירוע נפרד והדעת נותנת, כי הענישה הושפעה מכך, לפיכך, ולו מטעם זה, יש מקום להתערבותה של ערכאת הערעור.

באת כח המערער הפנתה לענין זה לפסיקה המצביעה על כך, שכל שלוש העבירות בתיק זה צריכות יהיו להיחשב כאירוע אחד.

הטעות השניה שאליה מפנה הסנגורית היא, כי בית המשפט קבע מתחם באשר לעבירת ההתפרצות העולה על המתחם שלו עתרה התביעה. ככלל בית המשפט אינו מחמיר מעבר למה שמתבקש ומשכך, היה מקום להסתפק במתחם שעליו הצביעה התביעה, במיוחד כך כאשר בית המשפט כאמור קבע שלושה מתחמים.