עפ"ג 56627-02-15

בכתב האישום המתוקן יוחסו למערער עבירות של הפרעה לשוטר וכן איומים, עבירה על סעיף 192 לחוק העונשין שבוצעו באירוע בן 3 "פאזות" שהתנהל באופן ששוטרים שעברו במקום בו נמצא המערער ביקשו מהמערער להמשיך ללכת, המערער סירב, החל לצעוק ולהשתולל וזאת בכוונה להפריע לשוטרים במילוי תפקידם. המערער לא הסתפק בכך והניף את ידו תוך שהוא מטיח בשוטרים מילים וולגריות שאיננו רואים לחזור עליהן.

בשלב השני, כעבור מספר דקות ולאחר שהמערער כבר עזב את המקום, שב למקום והפריע לשוטרים פעם נוספת למלא את תפקידם, גם הפעם השמיע איומים שמלווים באותן מילים וולגריות ומילים נוספות, מילים בוטות מאוד לצד האיום הברור: "השוטר הראשון שאני רואה, אני ארצח אותו".

ושמא לא די בכך, כעבור מספר שעות בתחנת המשטרה איים המערער על שוטר, איומים שקונק4רטיים מהם קשה לעלות על הדעת: "אני יודע איפה אתה גר... אני כבר אבוא אליך הביתה, אני אטפל בך כמו שצריך" ולכך התווספו אמירות נוספות.

בבית משפט קמא הודה המערער בעובדות דלעיל ולאחר מכן התקבל בעניינו תסקיר של שירות המבחן. שירות המבחן פירט נתונים שאינם מחמיאים למערער בלשון המעטה, עדיין סבר שירות המבחן כי יש מקום להמלצה על סיום ההליך ללא הרשעה. בית משפט קמא (כב' השופט צ' עוזיאל) קיבל את ההמלצה ונמנע מהרשעתו של המערער. בית המשפט סבר כי די באמור בתסקיר שירות המבחן וכי יש פגיעה אפשרית של ההרשעה בעיסוקו של המערער, שעל כן כאמור נעתר לבקשה לסיים את ההליך ללא הרשעה.

על כך ערערה המדינה בפנינו.

בישיבה הקודמת מצאנו לנכון להמליץ בפני הצדדים להסכים על תקופת מעקב נוספת באשר למשיב, שבסופה נאמר את דברינו. בסוף אותה תקופה אמור היה שירות המבחן להמציא לנו תסקיר עדכני. התסקיר העדכני אכן מונח היום בפנינו ולרוע המזל, התמונה העולה ממנו איננה אופטימית וזאת בלשון המעטה. המערער איננו רואה בעייתיות במצבו בתחום האלימות. שירות המבחן התרשם מקשיים להתייחס להתנהלות הבעייתית. המערער עדיין מבוצר בעמדה קורבנית והוא מתקשה לקחת אחריות מלאה על התנהגותו ולהתבונן באופן מעמיק בהתנהגותו האלימה.

עוד מציין שירות המבחן, כי הונח בפניו מכתב ולפיו, ההליך הפלילי אינו מסכן את מקום עבודתו של המערער.

במילים אחרות, אף אחד מהרכיבים הבסיסיים עליהם נשענת התוצאה החריגה של הימנעות מהרשעה, אינו קיים במקרה הנוכחי. המערער אינו נוטל אחריות למעשיו, אינו מכיר במשמעותו, אינו מכיר בהתנהלותו הבעייתית וכבר מטעם זה ספק אם יש מקום לסיים את ההליך באי הרשעה. אוסף לכך את העובדה שלא קיים גם נזק קונקרטי והמעגל נסגר.

אין צורך לשוב ולציין מושכלות יסוד ולפיהן, ככלל עבירה שבוצעה הרשעה בצידה ורק לעתים רחוקות יסתיים הליך פלילי ללא הרשעה. במקרה הנוכחי אין מדובר בסתם עבירה, אלא בעבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ואיומים. לא בכדי פירטנו את מהות האיומים ואין ספק שמדובר באיומים ממשיים בעלי עוצמה.

כיוון שכך נראה לנו כי יש ממש בערעור המדינה ואנו מרשיעים את המשיב בשתי העבירות שיוחסו לו בכתב האישום המתוקן.

אנו מותירים את הענישה שהטיל בית משפט קמא בעינה ואיננו מתערבים ברכיביה.

המשיב יבצע 140 שעות של שירות לתועלת הציבור, כפי שנקבע בהחלטתו המקורית של בית משפט קמא. שירות המבחן ידווח לבית המשפט עם השלמת השל"צ.

<#3#>