עפ"ג 56414-03-14 מדינת ישראל נ' אברהם

1.בגין 10 עבירות הימורים הטיל בית משפט קמא (כב' השופט י' יצחק) על המשיבה את העונשים הבאים:

א.10 חודשי מאסר על תנאי כשהתנאי הוא שלא תעבור על העבירות בהן הורשעה תוך שנתיים מיום מתן גזר הדין.

ב.קנס כספי בסך 7,000 ₪ או 70 ימי מאסר תמורתו.

על הענישה מערערת המדינה בפנינו.

2.בהודעת הערעור כמו גם בטיעון בפנינו, הדגישה המדינה את אופיין של העבירות שמדובר בהן ואת ריבוין. באשר לאופי העבירות: מדובר במשחקי מזל. לא בכדי אסר המחוקק על משחקים אלה הגורמים להתמכרות וכפועל יוצא מכך פעמים רבות להרס משפחות. המשיבה עסקה בכך באופן שיטתי. המקרים שבגינם נתנה את הדין בגזר הדין נושא הערעור הנוכחי מתפרסים על השנים 2009 ועד 2013. מאחורי כל אחד מן האישומים בהם מדובר עומדת "פשיטה" של המשטרה על מקום מסוים, כשהמשיבה כמובן נמצאת במקום. כל אחת מן הפשיטות הינה אזהרה עצמאית וברורה, שלא הועילה, המשיבה המשיכה בפעילותה.

3.המשיבה נשלחה לקבלת תסקיר מבחן. בדיעבד ספק אם האמור בתסקיר פועל לטובתה. עולה מהתסקיר כי המשיבה חיפשה כסף קל ואין מדובר בהתמכרות מצידה להימורים. אף זהו נתון מחמיר, לטענת המדינה.

4.באשר למתחם הענישה:

בית משפט קמא קבע מתחם ענישה הנע בין מאסר על תנאי לבין 12 חודשי מאסר בפועל. בהנחה שמדובר במתחם המשקף כל מעשה עבירה בפני עצמו, הרי שבית המשפט סטה מהמתחם שנקבע על ידו מבלי לתת לכך נימוקים של ממש. גם מטעם זה עותרת התביעה להתערב הן במתחם והן בענישה.

הסנגורית טוענת כי הענישה שהטיל בית משפט קמא איננה חורגת לקולא, שעל כן אין מקום להתערבותה של ערכאת הערעור. הסנגורית פרסה בפנינו פסיקה רבה, מקרים שלשיטתה משקפים נסיבות חמורות יותר ועדיין בתי המשפט הסתפקו במאסרים שאינם כוללים רכיב של מאסר בפועל.

5.בישיבה הקודמת ראינו לנכון להפנות את המשיבה פעם נוספת לקבלת חוו"ד של הממונה על עבודות שירות. יש להבהיר בהקשר זה: המשיבה הופנתה בזמנו גם על-ידי בית משפט קמא לממונה על עבודות שירות, לא שיתפה עמו פעולה, שעל כן לא היתה בפני בית משפט קמא המלצה חיובית ולפיה המשיבה כשרה לבצע עבודות שירות. לפנים משורת הדין ראינו לנכון להפנות אותה פעם נוספת והיום מונחת בפנינינו חוו"ד של הממונה המאשרת, כי המשיבה יכולה לבצע עבודות שירות.

6.נראה לנו כי יש ממש בטענתה של התביעה באשר למתחם הענישה. תיקון 113 מחייב את בית המשפט לקבוע מתחם ענישה עבור כל אירוע בנפרד, הגם שבסופו של יום הוא רשאי לגזור עונש אחד בגין מכלול אירועים שבפניו. מגזר הדין של בית משפט קמא לא ברור האם אם מדובר במתחם עבור כל עבירה בנפרד או מתחם הכולל את כל מעשי העבירה גם יחד. כך או כך לא ניתן לקבל את התוצאה. בהנחה שהמתחם משקף אירוע בודד כי אז יש ממש בטענתה של התביעה כי בית המשפט סטה ממתחם הענישה שנקבע על-ידו. בהנחה שהמתחם משקף את כל מעשי העבירה גם יחד, הרי שבית המשפט לא אימץ את המתווה שנקבע בחוק.

תהא המסקנה אשר תהא, תרגומו של מתחם הענישה לכלל ענישה קונקרטית חייב היה לכלול רכיב של מאסר בפועל. 10 עבירות שונות מעידות על התעלמות מוחלטת מנורמות של שמירת חוק ועם נורמה זו איננו סבורים שיש להשלים.