עפ"ג 54795-08-15

המערער הורשע על-פי הודייתו בביצוע 77 עבירות על חוק מע"מ. העבירות נחלקות לשתי קבוצות:

הקבוצה הראשונה היא 33 עבירות על אי הגשת דוחות תקופתיים ואי דיווח על מלוא עסקאותיו וממילא אי תשלום של מס העסקאות הנובע מהם.

הקבוצה השניה היא 44 מקרים בהם הוציא המערער חשבוניות מס על עסקאותיו ולא שילם את המס הנובע מהן העומד על עשרות אלפי שקלים, כאשר סכום זה כלול גם בתוך מס העסקאות שהוזכר כבר לעיל.

בית משפט קמא (כב' השופטת ל' מרגולין-יחידי) קבע כי מתחם הענישה בגין כלל מעשה העבירה שהיו בפניו עומד על 6 חודשי מאסר ברף התחתון ו- 12 חודשי מאסר ברף העליון. בשלב השני, קרי: גזירת הדין בתוך המתחם, מיקם בית המשפט את המערער בחלק התחתון של הרף שנקבע על-ידו והטיל עליו 8 חודשי מאסר בפועל. בנוסף הוטלו עליו מאסר על תנאי וכן חויב המערער לחתום על התחייבות. בית המשפט נמנע מענישה כספית, דהיינו לא הוטל על המערער קנס.

על גזר הדין הערעור בפנינו.

עיקר טיעונו של ב"כ המערער התייחס למצבו הנוכחי של המערער ולכך שהוא היום נמצא בשפל המדרגה. המערער חי היום במחסן שהועמד לרשותו משום שאי מי ריחם עליו ונתן לו לגור במחסן שבחצרו, אין לו כל כסף, הוא לא יכול על כן גם להסיר את המחדל במלואו. המערער אומנם לא הלך להליך של גילוי מרצון, אבל הודה מיד בביצוע העבירות. מדובר בעבירות שהן עוון שנעברו ללא כוונה. אין נסיבות מחמירות בתיק זה. הסנגור הפנה גם לרשימה של פסקי-דין שמהם עולה נורמת ענישה שונה מזו שננקטה בתיק הנוכחי, שעל כן גם בהיבט זה, לטענתו, שגה בית משפט קמא ולא היה מקום, לא למתחם ובדיעבד וגם לא לענישה בפועל.

בנוסף, בפתח הדיון היום הביא הסנגור לידיעתנו כי עלה בידי המערער, חרף מצבו הקשה, לגייס סכום של כ- 30,000 ₪ על חשבון החוב לשלטונות מע"מ וגם בכך יש משום נסיבה לקולא שיש להתייחס אליה, במיוחד כך לאור מצבו הקשה של המערער והמאמץ העילאי שעשה כדי להגיע גם לכלל החזרת סכום זה. בשורה התחתונה טוען ב"כ המערער, כי יש מקום להסתפק בתיק זה בענישה שאיננה כוללת רכיב של מאסר מאחורי סורג ובריח.

התביעה טוענת כי אין מקום להתערבות והעונש הוא ראוי ומשקף נכונה את הנסיבות שבאו לידי ביטוי בכתב אישום זה. מדובר בעבירות רבות מאוד שבוצעו לאורך תקופה ארוכה. המדינה מפנה למשמעותן הכללית של עבירות על חוק מע"מ ובמיוחד לכך שמדובר בכסף שהגיע לידי המערער ולא הועבר.

שקלנו את טיעוני הסנגור, נטלנו לעצמנו פסק זמן נוסף במהלך יום הדיונים היום כדי לשוב ולשקול את הדברים לאחר ששמענו את הטיעון בעל-פה, הגם שהטיעון הובא בפרוטרוט בהודעת הערעור המנומקת. לאחר שעשינו זאת נראה לנו כי לא נוכל להתערב בתוצאה העונשית אליה הגיע בית המשפט.

בית משפט קמא למעשה אמר את הדברים שעל כן כל מה שיאמר על ידינו מהווה בדרך זו או אחרת חזרה על הדברים שנאמרו. עדיין, כדי לסבר את האוזן נשוב ונציין כדלקמן: מדובר בסה"כ ב- 77 עבירות שבוצעו לאורך תקופה ארוכה ביותר. כתב האישום מדבר על תקופה שנעה בין שנת 2008 ועד לשנת 2013. תקופה ארוכה שבמהלכה כל דו"ח נוסף שצריך להגיש ואינו מוגש וכל חשבונית נוספת שמוצאת מבלי להעביר את תשלום המע"מ לרשויות המס, מספקת למערער הזדמנות נוספת להתעשת ולחדול מביצוע העבירות. לרוע המזל, לא כך נהג המערער וביצוע העבירות הופסק כאשר נחשף.

בית משפט קמא ציין את החשיבות של תשלום המע"מ ואת הפגיעה בשיוויון כאשר אי מי מתחמק מחובה זו. בית המשפט גם טרח לצרף פסיקה רבה ואין לנו אלא להפנות לפסיקה שמצויה בגזר הדין.