עפ"ג 5266-05-15

ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט ירון מינטקביץ') מיום 25.3.15 בת"פ 48309-10-12 ות"פ 20147-04-13.

כללי

1.המערער הורשע על יסוד הודאתו, בגדר שני תיקים, בהחזקת כלים להכנת סם לצריכה עצמית, החזקה ושימוש בסמים, נהיגה פוחזת והיזק לרכוש. המערער נדון לארבעה חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות, מאסר על תנאי, פסילה מהחזקת רישיון נהיגה ופיצוי למתלונן. הערעור מופנה כנגד חומרת העונש.

2.המערער הועמד לדין בשני תיקים נפרדים: בגדר התיק האחד, ביום 29.7.11 בסמוך לשעה 16:00, בעוד המתלונן נכנס לרכבו, שחנה בחניון מרכז מסחרי באפרת, במטרה לעזוב את המקום, ביקש מהמערער לזוז, אך הלה סירב. המתלונן יצא מרכבו, דחף את המערער ונסע מהמקום. המערער, בתגובה, נהג ברכב של הוריו ופתח במרדף אחר המתלונן, שנהג אותה עת ברכבו. בשלב מסוים עקף המערער את המתלונן במהירות ולפני שסיים את העקיפה סטה עם רכבו חזרה לנתיב ופגע ברכבו של המתלונן והסב לו נזק. בגדר האירוע האחר, ביום 3.6.12 בשעה 12:00 לערך, בסמוך לישוב אפרת, החזיק המערער כלי לעישון סמים וסם מסוג חשיש במשקל הקטן מ – 25 גרם, בעת שנהג ברכב. לאחר מכן, במועד לא ידוע, השתמש המערער בסם מסוכן מסוג קנאביס.

הערעור – טענות הצדדים

3.המערער טוען כי יש להמיר את עונשו לשל"צ. המערער הדגיש כי ביצע את העבירות בגיל צעיר ומאז הספיק לתקן דרכיו, הפסיק לצרוך סמים , חזר ללימודיו בישיבה ולעבודה במשרה מלאה, ולאחרונה התחתן ואשתו סטודנטית ואינה עובדת. אמנם בתסקיר האחרון צוין כי המערער השתמש בעבר בסמים, אולם מאז המערער המשיך בשיקום חייו, הוא עובד בעבודה מסודרת והפסיק להשתמש בסם. האירועים התרחשו בתקופה מסוימת שחלפה. הסנגור טען כי אמנם קשה לטעון לטעות בגזר הדין בו נשקלו השיקולים הנכונים, אולם לאור השינוי החיובי בנסיבות חייו של המערער, יש מקום לטענתו ללכת לקראת המערער באופן שהמאסר יומר לשל"צ או שתקופת המאסר תתקצר, צוין כי המעביד נמצא באולם בית המשפט והוא תומך בו.

4.ב"כ המאשימה טענה כי לא נפלה טעות בגזר דינו של בית משפט קמא נכון למועד בו ניתן גזר הדין. המערער לא התמיד בשיקומו והוא עצמו עתר למאסר בעבודות שירות. הנימוקים שהובאו בהודעת הערעור נזכרו בגזר הדין ובאה אליהם התייחסות, לרבות העובדה שהעבירות נעברו שעה שהמערער היה בגיר-צעיר. מכל אלה, נטען כי יש לדחות הערעור.

תסקיר שירות המבחן