עפ"ג 51807-12-15 רשות המיסים-מע"מ:היחידה המשפטית לתיקים מיוחדים נ' ליטן

ערעור המדינה על גזר הדין שניתן בתיקים פליליים: 3868-06-10 ו- 13977-07-12 (כב' השופט ש' בקר) מיום 11.11.15.

אלה העובדות הרלוונטיות:

1.נגד י. ל. (להלן: "המשיב") הוגשו לבית משפט השלום בת"א שני כתבי אישום. כתב האישום הראשון בת"פ 3868-06-10 (להלן: "התיק הראשון") התברר בפני כב' השופטת שריזלי עד לשלב מסוים. בסופו של יום צורף תיק זה לתיק נוסף שהיה תלוי ועומד נגד המשיב, תיק 13977-07-12 (להלן: "התיק השני"), בדיעבד התייחס אליו בימ"ש קמא כאל התיק העיקרי והגדיר את התיק שהתנהל בפני כב' השופטת שריזלי כתיק שולי (ר' סעיף 1 לגזר הדין). נעיר כבר עתה כי גם העבירות בתיק השני היו משמעותיות וספק אם היה מקום להגדרת התיק כתיק שולי.

2.העבירות שיוחסו למשיב בשני התיקים היו כדלקמן:

התיק הראשון: בתקופה שבין מאי-דצמבר 2007 ביצע המשיב עסקאות למכירת דלק. כדי להתחמק מתשלום מע"מ בעסקאות אותן ביצע פעל להוצאת 80 חשבוניות על שם עוסקים אחרים, כאשר אותם עוסקים לא ביצעו את עסקאות הדלק שדובר בהן. בידי המשיב לא היה אישור לפעול בשם אותם עוסקים. סה"כ הוציא המשיב חשבוניות כוזבות בסך 5,864,956 ₪ והתחמק מתשלום מס בסך 909,069 ₪. סה"כ הורשע המשיב בתיק הראשון בביצוע 8 עבירות על הוראת סעיף 117א(6) לחוק מע"מ ו- 80 עבירות על הוראת סעיף 117(א)(14) לאותו חוק וכן עבירת פשע שעניינה עבירה על סעיף 117(ב)(8) לחוק.

בכתב האישום השני מדובר בכך שבתקופה שבין ינואר 2011 ועד מאי 2012 פעל המשיב ביחד ובאמצעות חברה בשם עטה אור לסייע לאחר להתחמק מתשלום מס. לצורך זה הוצאו 82 חשבוניות מס כוזבות של חברת עטה אור בסך של 1,319,766,180 ₪, שהמע"מ הנובע מהעסקאות הוא בסך 182,036,713 ₪.

נקדים מאוחר למוקדם ונציין כבר בשלב זה, כי בין הצדדים התנהל גישור שהביא בסופו של יום לצמצום הסכום שמדובר בו. הצדדים הסכימו כי סכום המע"מ הנובע מהעסקאות הוא בסך 157,047,578 ₪. מספר החשבוניות הועמד על 68 חשבוניות כוזבות במקום 82.

סה"כ הורשע המשיב בביצוע 68 עבירות פשע בנסיבות מחמירות, שעניינן עבירה על הוראות סעיף 117(ב1) לחוק מע"מ, 3 עבירות פשע בנסיבות מחמירות - סעיף 117(ב)(5), 12 עבירות פשע בנסיבות מחמירות - 117(ב)(1), 12 עבירות פשע בנסיבות מחמירות 117(ב)(8), 12 עבירות פשע 117(ב)(5) ו- 2 עבירות פשע בנסיבות מחמירות 117(ב)(7) וכן 2 עבירות על הוראות סעיף 220(4) לפקודת מס הכנסה ו- 2 עבירות על הוראות 220(5) לפקודה.

כאמור בכל המכלול הנ"ל הודה המשיב והורשע על סמך הודייתו.

גזר הדין:

3.הצדדים בבית משפט קמא הגיעו להסדר טיעון. מכח הסדר הטיעון הגבילה עצמה המדינה לענישה שלא תעלה על 7.5 שנות מאסר, הגם שטענה כי מתחם הענישה הראוי נע בין 10 ל- 15 שנים.

ההגנה היתה רשאית לטעון באופן חופשי לעונש. עוד הסכימו הצדדים על הפנייתו של המערער לקבלת תסקיר של שירות המבחן והתסקיר אכן הומצא.

בית משפט קמא הטיל על המשיב את העונשים הבאים: