עפ"ג 47252-02-16 מדינת ישראל נ' ורלין(אסיר)

בפנינו ערעור על קולת גזר דינו של בית המשפט השלום בקריות (כב' השופט מוחמד עלי, להלן: "בית משפט קמא") שניתן בת"פ 26382-02-14, ביום 12.1.16, במסגרתו נגזר על המשיב עונש של 14 חודשי מאסר.

בתיק בית משפט קמא הועמדו לדין שני נאשמים בעבירות שעניינן הונאות בכרטיסי חיוב. מדובר בשורה של עבירות מרמה, הכוללות החזקת ציוד לזיוף כרטיסי חיוב, ניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, הונאה בכרטיסי חיוב וניסיון להונאה בכרטיסי חיוב.

על הנאשם האחר, אלכסנדר סמירנוב, נגזר עונש של 10 חודשי מאסר לריצוי בפועל וכן עונשים נלווים. עונשו של אותו סמירנוב אושר על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה במסגרת עפ"ג 9558-06-15 ובהמשך על ידי בית המשפט העליון ברע"פ 5658/15, החלטה מיום 24.8.15.

המשיב שבפנינו צירף לתיק המשותף עם אותו סמירנוב, גם כתב אישום נוסף של בית משפט השלום בתל אביב, שעניינו דומות של הונאה בכרטיס חיוב, ניסיון הונאה בכרטיס חיוב (כל אלו בריבוי עבירות) ועבירה של החזקת ציוד לזיוף כרטיסי חיוב. בנוסף, צורפו עוד מספר כתבי אישום וכן תיק אשר המתין לשלבי חקירה (מב"ד) שעניינם בעבירות שונות של הפרת הוראה חוקית להימנע מיצירת קשר עם בת זוגו ועבירות נלוות וכן עבירה של הונאה בכרטיסי חיוב.

בסיכומו של דבר גזר עליו ביהמ"ש קמא לאחר שדן ארוכות בכל התיקים שצורפו עונש כולל של 14 חודשי מאסר בניכוי ימי מעצרו, מאסר מותנה בן 6 חודשים שהנאשם לא יעבור במשך 3 שנים עבירות על כרטיסי חיוב, עבירות מרמה ועבירות אלימות במשפחה וכן מאסר מותנה בן 3 חודשים שהתנאי הוא שהנאשם לא יעבור במשך שנתיים עבירות רכוש מסוג עוון ועבירות שעניין הוראות חוקיות או צווים של בית המשפט. בנוסף חויב הנאשם לפצות מתלוננים שונים, הכל כפי שפורט בגזר הדין.

בפנינו נטען על ידי המאשימה המערערת על קולת העונש כי העונש הכולל שניתן חורג לקולא. הטענה העיקרית היא שכאשר מביאים בחשבון את 10 חודשי המאסר שנגזרו על סמירנוב בגין התיק המקורי של בית משפט קמא, הרי שהתוצאה לפיה נגזרו רק 4 חודשי מאסר נוספים בגין כל התיקים שצורפו על המשיב, היא תוצאה בלתי סבירה כאשר לטענת המאשימה/מערערת, העונש אשר היה ראוי לגזור על המשיב צריך להיות לפחות כפול במשכו.

בא כוח המשיב, הפנה לנתוניו האישיים של המשיב, בעיקר לרקע המשפחתי אשר מחמת צנעת הפרט לא נפרטו, ציין את מכלול הנסיבות ותוך שהוא טוען כי למעשה המדינה אינה מערערת על מתחם הענישה, ביקש לדחות את הערעור.

לא מצאנו לנכון להרחיב בטיעוני הצדדים אשר פורטו בהודעת הערעור ובפרוטוקול הדיון בפנינו.

נקדים את המאוחר ונבהיר, כי החלטנו לדחות את עיקרו של הערעור כפי שיפורט.