עפ"ג 46968-11-14

המערער הורשע בבית משפט קמא על סמך הודייתו בעבירה של התנהגות פרועה במקום ציבורי וכן איומים. שתי העבירות גם יחד בוצעו במרפאה של קופת חולים באירוע דו שלבי. בשלב הראשון בא המערער למרפאה של קופת חולים דרש לקבל מרשם לסמים נרקוטיים, הרופא שטיפל בו סירב או אז החל המערער להשתולל, להפוך כיסאות ועזב את המקום.

בהמשך אותו יום חזר המערער למרפאה, איים על מנהלת אותו סניף של קופת חולים ועל הרופא במילים וולגריות שיש בהן גם גוון מפורש מאוד של איום, לרבות איום בבלון גז שאותו יפוצץ המערער אם לא תתמלא בקשתו.

בגזר דין מנומק שמתייחס גם למתחם הענישה הראוי ולכל הרכיבים הרלוונטיים, הטיל בית משפט קמא (כב' השופטת ל' מרגולין-יחידי) על המערער מאסר בפועל של 31 יום, שמתוכה ינוכו הימים בהם ישב המערער במעצר בתיק זה באופן שבשורה התחתונה נותרו לו לריצוי 28 יום בלבד. לכך נוספו רכיבי ענישה נוספים סמליים, כפי שהגדיר זאת בית משפט קמא (לגבי הקנס). גם המאסר על תנאי לתקופה קצרה במיוחד.

על גזר הדין הוגש הערעור בפנינו.

בישיבת יום 24.12.14 ראינו לנכון להפנות את המערער לקבלת תסקיר של שירות המבחן וזאת מטעמים של חמלה ורחמים, כפי שציינו בהחלטתנו מאותו תאריך, ולא משום טעם אחר.

מאז ועד היום נעשו נסיונות לזמן את המערער לשירות המבחן. התסקיר, או ליתר דיוק המסמך האחרון שמצוי בפנינו, מצביע על כך שהמערער זומן אולם לא התייצב כאשר הוזמן. איננו מקבלים את דברי המערער כי המכתב לא הגיע אליו. הפניה נשלחה לכתובת אותה ציין המערער עצמו בישיבה האחרונה בפנינו ומכתב הזימון לא הושב לידי שירות המבחן.

התוצאה היא כי אנו נמצאים כרגע באותה נקודה בה היה בית משפט קמא בשעת מתן גזר הדין ובאותה נקודה בה היינו בדצמבר 2014.

לגופו של ענין, גזר הדין מתון ביותר ונוטה חסד עם המערער. עובדי ציבור ורופאים בכללם ואולי אפילו רופאים במיוחד, מבצעים עבודה קשה ואינם אמורים להיחשף לא לאלימות פיזית ולא לאלימות מילולית. כל חטאו של הרופא במקרה זה היה שסירב לבקשתו של המערער להעניק לו מרשם לסמים נרקוטיים. בכך ביצע הרופא את תפקידו על-פי שיקול דעתו באותה נקודת זמן ולא היה עליו לספוג את התנהלותו של המערער בהמשך.

התובעת מביאה לידיעתנו כי בינתיים נפתח נגד המערער תיק חדש כך שלא ניתן גם לדבר על תקופה שבמהלכה שמר המערער על אורח חיים נורמטיבי. במידה מסוימת האינפורמציה אותה רצינו לקבל משירות המבחן באמצעות תסקיר עדכני, הובאה לידיעתנו בדרך זו.

במכלול הנסיבות איננו רואים לנכון להתערב בענישה ואנו דוחים את הערעור.