עפ"ג 44877-10-15 גגנידזה נ' מדינת ישראל

המערער הורשע על סמך הודייתו בשני אישומים שבוצעו שניהם באותו תאריך, בתאריך 3.8.08. בכל אחד מהאישומים מדובר בהתפרצות לכלי רכב שאותה ביצע המערער ביחד עם אחרים, מי שהיו נאשמים 2 ו- 3 בכתב האישום המצוי בפנינו. ההתפרצויות בוצעו באלימות בוונדליזם. המערער וחבריו שברו את החלון השמאלי האחורי, נטלו תיק, מחשב כף יד, מסמכים, שיקים, פורק פאנל של רדיו דיסק מתוך הרכב, כל זאת באישום הראשון.

באישום הנוסף מדובר בחזרה על אותם מעשים. גם הפעם שברו המערער ושותפיו את החלון השמאלי ברכב (אחר) באמצעות ברזל ונטלו תיק ובו מסמכים, יומן, מפתחות, חישובית, דיסקים, משקפיים, תרופות. הארכנו בפירוט הפריטים שנגנבו כדי להבהיר כי למעשה כל עולמם של שני המתלוננים שהיו ברכב נגנב.

כתב האישום המקורי הוגש בשנת 2010. לאחר מכן נעלם המערער מהארץ. איננו רואים לפרט את כל ההשתלשלות, די לנו אם נאמר כי הדין חודש בשנת 2014 כאשר במהלך התקופה שבין 2010 ל- 2014 נצברו לחובת המערער שבפנינו 3 הרשעות נוספות בשלושה תיקים שונים.

בית משפט קמא (כב' השופט ד' בארי) קבע כי מתחם הענישה בתיק זה נע בין 6 חודשי מאסר לבין 15 חודשי מאסר. בתוך המתחם, לאחר שקיבל תסקיר של שירות המבחן ביחס למערער, מיקם בית המשפט את המערער ברף הנמוך ביותר והטיל עליו 6 חודשי מאסר. לא זו בלבד שבית המשפט מיקם את המערער כאמור ברף הנמוך מבחינתו, אלא שהוסיף וקבע כי המאסר ירוצה בדרך של עבודות שירות ובכך הלך לקראת המערער כברת דרך נוספת.

על גזר הדין הערעור בפנינו.

ב"כ המערער אמר בפה מלא כי הוא איננו מערער על המתחם שקבע בית המשפט, מתחם זה הוא סביר ואינו מצדיק התערבות של ערכאת הערעור. עתירתו עם זאת להתערב בענישה הקונקרטית וזאת משני טעמים עיקריים:

• מטעמי שיקום. המערער, לטענתו, עבר תהליך של שיקום שמאפשר ומצדיק סטייה מהמתחם ומן הראוי לאפשר למערער ליהנות מהפתח שפתח לו המחוקק לענין סטייה ממתחם ענישה מטעמי שיקום.

• ב"כ המערער מפנה לענישה שהוטלה על מי שהיה נאשם מס' 3 בכתב האישום, ממוקה חוקרשווילי. נאשם זה צירף תיקים נוספים והיה תלוי נגדו מאסר על תנאי ועדיין בית משפט בעניינו אימץ הסדר טיעון שמכוחו הוארך המאסר על תנאי ולא הוטלה על המערער דשם כל תקופת מאסר לריצוי בפועל, גם לא בעבודות שירות.