עפ"ג 4303-08-14 קלקודה נ' פרקליטות המדינה מחלקה כללית

לפני ערעור שהגיש המערער על חומרת העונש שגזר בית משפט קמא בתיקים מאוחדים,

ת.פ.12538-03-10 ו – ת.פ.12642-03-10 (כב' השופט שחאדה),על המערער.

במסגרת גזר הדין הוטל על המערער קנס בגובה 2.500.000 ₪, שישולם ב – 40 תשלומים שווים בני 62.500 ש"ח בכל תשלום.

גזר דין בית משפט קמא:

בגזר דין ארוך (המשתרע על פני 24 עמודים), ומנומק היטב, התייחס בית משפט קמא לכל המרכיבים הנדרשים לגזר דין.

בית המשפט מתייחס להודאת המערער בעובדות כתבי האישום.

מדובר בנאשם שהחזיק בפועל ב – 3 משקים בכפר טרומן. משק 33 המצוי בחלקה 85 בגושים 5715 ו- 5716 במרחב התכנון של הוועדה המקומית לתכנון ובניה חבל מודיעין, משק 35 המצוי בחלקה87 בגושים הנ"ל , ובמשק 34 המצוי על חלקה 86 בגושים הנ"ל. בשלושת המשקים עשה הנאשם שימוש חורג ושלא כדין ובסטייה מתוכנית מתאר בקרקע חקלאית לפי סעיפים 145, 156א ,204 (א) ו –(ג), 208 ו – 253 לחוק התכנון והבניה תשכ"ה – 1965 (להלן: "החוק")

התוכנית החלה על המקרקעין מש"מ/30, שאושרה למתן תוקף ב -11.5.87 ותוכנית מספר גז/40/ 1, שאושרה למתן תוקף ב – 12.5.83, ייעודם של המקרקעין המפורטים הינו חקלאי, מרבית שטח המקרקעין הוכרז כקרקע חקלאית מתוקף סמכותה של הוועדה לשמירה על קרקע חקלאית ושטחים פתוחים על פי סעיף 5 לתוספת לחוק התכנון והבניה (י.פ. 4969 מיום 19.2.01)

בית משפט מפרט השימושים שעשה הנאשם בכל אחד מהמשקים המפורטים לעיל, תוך ציון גודל השטחים הפתוחים, גודל המבנים והשימוש שנעשה בכל אחד ואחד מהם (ראה סעיפים 5, 6ו -7 על סעיפי המשנה בגזר הדין).

בית המשפט מפרט העבירות בהן הורשע הנאשם באישומים שני ושלישי, שעניינם אי קיום צו בית משפט (ס'210 לחוק) שניתן נגדו בתיק עמ"ק 70853/02 ובתיק עמ"ק 70851/02 בבית משפט שלום רמלה ועל אף העונשים שנגזרו על המערער בתיקים אלו, לרבות הטלת קנסות וצווי הפסקה שיפוטיים שניתנו , המשיך המערער לעשות שימוש במבנים ובשטחים בחלקם שטחי אספלט בין בעצמו בין על ידי אחרים.

באי כח הצדדים הגישו לבית המשפט הסדר טיעון כתוב (ת/46), בתמצית, הסכימו הצדדים כי יוטל על הנאשם מאסר על תנאי, על מסגרת טווח להפסקת השימוש במבנים ובשטחים השונים. המחלוקת המרכזית הייתה בעניין גובה הקנס שיושת על הנאשם כשכל הצדדים להסדר הסכימו בכתב ,כי על הקנס וההתחייבות להיות "גבוהים ומרתיעים".

במסגרת הטעונים לעונש, התייחסה המאשימה למשך תקופת השימוש האסור במקרקעין, להקיף הרווחים הכלכליים שעשה המערער (עשרות מיליוני שקלים חדשים) וטענה כי מתחם הקנס ההולם במקרה זה צריך שיהיה בין 2 ל – 4 מיליון שקלים חדשים.